ברוב דפי הנחיתה בישראל הטופס האידיאלי מכיל שניים עד ארבעה שדות, ובפועל שם וטלפון מספיקים כדי לפתוח שיחת מכירה. כל שדה נוסף מעבר לזה גובה מחיר בכמות הלידים, ולפעמים מחיר כבד מאוד. השאלה האמיתית היא לא כמה שדות מותר, אלא איזה מידע אתה חייב כדי לטפל בפנייה, ומה אפשר לשאול בטלפון.
- שניים עד ארבעה שדות: הטווח שעובד לרוב העסקים בישראל.
- כל שדה נוסף מוריד בממוצע כמה אחוזים מכמות הפניות.
- שדה שאינו חובה כמעט ולא פוגע, אבל גם כמעט ולא ממולא.
- טופס ארוך מתאים רק כשצריך לסנן פניות לא רלוונטיות.
שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות – יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.
למה כל שדה נוסף עולה לך בלידים
כל שדה בטופס הוא עוד רגע של היסוס. הגולש הגיע מתוך מודעה, הוא בדרך כלל בנייד, ויש לו סבלנות של שניות בודדות. ברגע שהוא רואה טופס שנראה כמו טופס בבנק, הוא סוגר את הדף.
בשטח אני רואה את זה שוב ושוב. מעבר מטופס של חמישה שדות לטופס של שלושה מעלה את כמות הפניות בעשרות אחוזים, בלי שינוי אחד נוסף בדף. התנועה אותה תנועה, המודעה אותה מודעה, רק הטופס קצר יותר.
מה שמעניין הוא שההשפעה לא ליניארית. המעבר משדה אחד לשניים כמעט ולא מורגש, אבל המעבר מארבעה לשישה הוא כבר צניחה. יש סף שבו הגולש מרגיש שמבקשים ממנו יותר מדי בתמורה למעט מדי.
לכן הכלל שאני עובד לפיו פשוט: כל שדה חייב להצדיק את קיומו בכך שבלעדיו אי אפשר לטפל בפנייה. אם אפשר לשאול את זה בשיחה הראשונה, הוא לא שייך לטופס.
יש גם עלות שקופחת מהעין. טופס ארוך לא רק מוריד את מספר הפניות, הוא גם משנה את סוג האנשים שממלאים אותו. דווקא הלקוחות העסוקים ביותר, שהם לעיתים קרובות הלקוחות הטובים ביותר, הם אלה שנוטשים ראשונים.
אילו שדות באמת צריך ואילו אפשר למחוק
שם וטלפון הם הבסיס כמעט בכל תחום. עם שני השדות האלה אפשר להרים טלפון תוך חמש דקות ולסגור עסקה. זה המינימום שמאפשר לך לעשות משהו עם הפנייה.
מייל הוא שדה שכדאי לשקול לפי התחום. בעסקים שעובדים מול לקוחות פרטיים הטלפון עדיף בהרבה, ובעסקים שעובדים מול חברות המייל הוא לפעמים ערוץ טבעי יותר. אין סיבה לבקש את שניהם רק כי אפשר.
שדות שאני ממליץ למחוק ברוב המקרים: שם משפחה בנפרד, עיר מגורים, תחום עניין וכל שדה טקסט חופשי בסגנון ספרו לנו על הפרויקט. הם נראים מועילים, אבל בפועל הם רק מאריכים את הטופס ומייצרים נטישה.
יש חריג חשוב אחד. אם העסק מקבל הרבה פניות לא רלוונטיות ומבזבז שעות על שיחות סרק, שדה סינון אחד ממוקד כמו תקציב משוער או סוג הנכס יכול להיות שווה את הירידה בכמות. זו החלטה עסקית, לא החלטה שיווקית.
איך מעצבים את הטופס כך שיושלם עד הסוף
מיקום הטופס חשוב כמעט כמו אורכו. בדסקטופ הטופס צריך להיות גלוי כבר במסך הראשון, ובמובייל כדאי לשים כפתור שמקפיץ אליו וגם לחזור על הטופס בתחתית הדף. גולש שצריך לחפש איפה משאירים פרטים פשוט לא ישאיר.
הכפתור צריך להגיד מה קורה עכשיו ולא מה הגולש עושה. במקום שלח, כדאי לכתוב רוצה שיחזרו אליי או קבלו הצעת מחיר. ההבדל נשמע קטן, אבל הוא משנה את התחושה מהתחייבות לבקשה פשוטה.
שדות חייבים להיות ברורים מבלי ללחוץ עליהם. תווית מעל השדה עובדת טוב יותר מטקסט בתוך השדה שנעלם ברגע שמתחילים להקליד. בטפסים ארוכים יותר זו אחת הסיבות הנפוצות לנטישה באמצע.
ולבסוף, הודעות השגיאה. טופס שמוחק את כל מה שהגולש הקליד כי מספר הטלפון לא בפורמט הנכון מאבד אותו לתמיד. אותו עיקרון של הפחתת חיכוך תקף גם בכל אתר אינטרנט ולא רק בדף נחיתה.
איך מאזנים בין כמות לידים לאיכות לידים
טופס קצר מביא יותר פניות, אבל חלק מהן פחות בשלות. טופס ארוך מביא פחות פניות, אבל מי שמילא אותו כבר השקיע מאמץ ולכן מעורב יותר. אין תשובה נכונה אחת, יש התאמה למצב של העסק.
אם אתה בתחילת הדרך ואין לך מספיק פניות בכלל, קצר את הטופס. עדיף שיהיו לך עשרים שיחות בשבוע ולסנן בטלפון, מאשר חמש שיחות איכותיות שלא ממלאות את היומן. בשלב הזה כמות היא מידע.
אם היומן מלא והבעיה היא בזבוז זמן על פניות לא מתאימות, הוסף שדה סינון אחד או שתיים. חשוב לעשות את זה בהדרגה ולמדוד, כי לפעמים הפניות שנראות לא רלוונטיות הן דווקא אלה שסוגרות בסוף.
בכל מקרה, הסינון האמיתי לא קורה בטופס אלא במודעה ובדף עצמו. ניסוח מדויק של למי השירות מתאים, ואזכור של טווח מחירים, מסננים הרבה יותר טוב משדה נוסף. זה נכון בקמפיין גוגל אדס ובקמפיין במטא באותה מידה.
איך בודקים מה עובד אצלך בפועל
אל תסמוך על ההמלצות שלי ולא על אף מאמר אחר. הדרך היחידה לדעת כמה שדות נכונים לעסק שלך היא לבדוק שתי גרסאות זו מול זו על אותה תנועה, באותו פרק זמן.
משנים דבר אחד בכל פעם. אם הורדת שני שדות וגם שינית את הכפתור, לא תדע מה עבד. הבדיקה צריכה להיות נקייה גם אם זה לוקח יותר זמן.
צריך גם מספיק נפח. בדיקה על חמישים כניסות לא אומרת כלום, והמסקנה ממנה תהיה שגויה. אני לא מסיק מסקנות לפני שהצטברו לפחות שלושים פניות בכל גרסה.
והכי חשוב, תמדדו עד הסוף ולא רק עד הטופס. גרסה שמביאה פחות פניות אבל יותר עסקאות סגורות היא הגרסה המנצחת, גם אם המספר בדוח נראה פחות מרשים. חיבור בין הטופס לבין מה שקורה אחריו הוא מה שהופך נכס דיגיטלי לכלי מכירה אמיתי.
כדאי גם לבדוק את הטופס מהנייד שלכם מדי כמה חודשים. דברים נשברים בשקט, שדה מפסיק להישלח או הודעת האישור לא מופיעה, ואף אחד לא שם לב עד שרואים ירידה בלידים. בדיקה של שתי דקות חוסכת חודש של תקציב מבוזבז.
בסוף התהליך הזה רוב העסקים מגיעים לאותו מקום: טופס קצר, כפתור ברור, והסינון קורה בשיחה. זה פשוט, וזה עובד.
מקורות: Google Ads Help Center | Think with Google | HubSpot State of Marketing Report | Unbounce Conversion Benchmark Report | Baymard Institute Form Usability Research
רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280