דף נחיתה עמוס פוגע בהמרות כי הוא מפזר את הקשב של הגולש במקום לכוון אותו לפעולה אחת. כל רכיב נוסף בדף מוסיף החלטה קטנה שהגולש צריך לקבל, וכל החלטה כזו היא עוד הזדמנות לנטוש. בדפים שאני מנהל, הורדה של רכיבים מיותרים משפרת את אחוז ההמרה יותר מכל שינוי בצבעים או בגופן.
העומס מתבטא בדרך כלל בארבע צורות:
- יותר מקריאה לפעולה אחת, או כמה קריאות שסותרות זו את זו באותו מסך
- תפריט ניווט מלא שמוביל את הגולש החוצה מהדף
- טקסט ארוך שלא עונה על השאלה שבגללה הגולש הגיע
- אנימציות, קרוסלות וחלונות קופצים שמתחרים על אותה שנייה של תשומת לב
שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות – יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.
מה בעצם הופך דף נחיתה לעמוס
עומס הוא לא כמות הפיקסלים בדף אלא כמות ההחלטות שהדף דורש. דף ארוך מאוד יכול להיות נקי לגמרי אם הוא מוביל את הגולש בקו ישר אל אותה פעולה. דף קצר יכול להיות עמוס בטירוף אם הוא מציע חמישה מסלולים שונים בחצי מסך.
הטעות הנפוצה ביותר שאני רואה היא ניסיון לרצות את כולם. בעל העסק רוצה שהדף יתפוס גם לקוחות שמחפשים מחיר, גם כאלה שמחפשים הסבר, וגם כאלה שרק רוצים לראות תיק עבודות. התוצאה היא דף שלא עושה אף אחד מהשלושה טוב.
סיבה שנייה היא פחד. כשלא בטוחים מה משכנע, מוסיפים הכל, ומקווים שמשהו יתפוס. זו הדרך הבטוחה ביותר לייצר דף שאף אחד לא קורא עד הסוף.
סיבה שלישית היא תוספות שנצברות עם הזמן. באנר של מבצע שנגמר, ביקורת שהוסיפו לפני שנתיים, שדה טופס שמישהו ביקש פעם אחת. אף אחד לא מנקה, והדף הופך לארכיון במקום לכלי מכירה.
איך העומס מתורגם לאובדן לידים
הגולש שמגיע מקמפיין ממומן נמצא בדף כמה שניות לפני שהוא מחליט אם להישאר. בשניות האלה הוא מחפש אישור שהגיע למקום הנכון. אם הכותרת לא עונה על השאילתה שהוא הקליד, הוא חוזר לתוצאות החיפוש.
כשיש בדף יותר מקריאה לפעולה אחת, אחוז הלחיצות על הפעולה העיקרית יורד. זה לא רק פיצול של התנועה, זה גם היסוס. גולש שצריך לבחור בין להתקשר, למלא טופס ולהוריד מדריך, לעיתים קרובות פשוט לא בוחר כלום.
תפריט ניווט מלא בדף נחיתה הוא דליפה מובהקת. שילמת על הקליק כדי להביא את הגולש לדף הזה, והתפריט מזמין אותו לטייל באתר. אם אתם מפעילים קמפיין ממומן בגוגל אל הדף, כל יציאה כזו היא כסף שנשרף בלי סיכוי להמרה.
יש גם עלות שקטה יותר. עומס ויזואלי מאט את הדף, במיוחד בחיבור סלולרי, וזמן טעינה ארוך מוריד המרות עוד לפני שהגולש ראה משהו.
מה להוריד מדף הנחיתה כבר היום
אני מתחיל כל ניקוי של דף נחיתה באותה שאלה: מה הפעולה האחת שאני רוצה שהגולש יעשה. כל מה שלא מקרב אותו לפעולה הזו יוצא. זה נשמע קיצוני, ובפועל זה עובד.
הדבר הראשון שיורד הוא תפריט הניווט. בדף נחיתה ייעודי משאירים לוגו ומספר טלפון, בלי קישורים לעמודי האתר. אם הגולש רוצה להכיר את העסק לעומק, הוא יעשה את זה אחרי שהשאיר פרטים.
הדבר השני הוא קריאות לפעולה מתחרות. בוחרים פעולה אחת וחוזרים עליה לאורך הדף באותו ניסוח ובאותו צבע. חזרה על אותה פעולה היא לא עומס, היא בהירות.
הדבר השלישי הוא טקסט שנכתב כדי להרשים ולא כדי לענות. פסקאות על החזון, על הערכים ועל שנות הקיום של החברה כמעט אף פעם לא מניעות לפעולה בדף נחיתה. הן מתאימות לעמוד אודות, ושיווק התוכן הרחב יותר שלכם יכול לחיות בתוכן ייעודי באתר.
הדבר הרביעי הוא חלונות קופצים שנפתחים בכניסה. הם קוטעים את הרגע היחיד שבו הגולש מוכן לקרוא את הכותרת, ובמובייל הם לעיתים חוסמים את המסך לגמרי.
איך בונים היררכיה ויזואלית שמובילה לפעולה אחת
דף נקי הוא לא דף ריק, הוא דף עם סדר. הגולש צריך להבין תוך שנייה מה הכי חשוב, מה חשוב פחות, ומה אפשר לדלג עליו. את זה משיגים בגודל, בניגודיות ובמרווחים, לא בכמות.
הכותרת הראשית צריכה להיות הדבר הגדול ביותר בדף ולהגיד מה הגולש מקבל. מתחתיה משפט אחד שמסביר למי זה מתאים. אחרי שני המשפטים האלה כבר אפשר לשים את הטופס או את הכפתור.
מרווחים הם כלי שכנוע
שטח לבן סביב הכפתור מושך אליו את העין יותר מכל חץ או אנימציה. כשהכל צמוד, שום דבר לא בולט. זה השינוי הכי זול והכי משתלם שאפשר לעשות בדף קיים.
סדר הסעיפים לפי שאלות ולא לפי נוחות
מסדרים את הסעיפים לפי סדר השאלות שהגולש שואל את עצמו: מה זה, האם זה מתאים לי, למה דווקא אתם, כמה זה עולה, מה הצעד הבא. כל סעיף שלא עונה על אחת מהשאלות האלה הוא מועמד למחיקה. דף שבנוי כך מרגיש קצר גם כשהוא ארוך.
כדאי לזכור שדף נחיתה הוא חלק ממערכת נכסים ולא איבר בודד. אם אתם בונים כמה דפים לקמפיינים שונים, שווה לתכנן אותם יחד כחלק מבניית נכסים דיגיטליים מסודרת.
איך בודקים אם הדף עדיין עמוס מדי
הבדיקה הראשונה היא בדיקת חמש השניות. מראים את הדף למישהו שלא מכיר את העסק, סוגרים אחרי חמש שניות, ושואלים מה מציעים כאן ומה צריך לעשות. אם התשובה מגומגמת, הדף עמוס.
הבדיקה השנייה היא ספירה. סופרים כמה קישורים יוצאים יש בדף, כמה כפתורים, וכמה שדות בטופס. כל מספר שגדול ממה שנדרש באמת הוא חוב שמשלמים עליו בהמרות.
הבדיקה השלישית היא מפת חום והקלטות גלישה. הן מראות איפה הגולשים נעצרים, מה הם מדלגים עליו, ואיפה הם מגלגלים מהר. לרוב מגלים שחצי מהדף פשוט לא נצפה.
הבדיקה הרביעית היא מספרים. משווים את אחוז ההמרה לפני ואחרי ההורדה של רכיב, ומשאירים רק את מה שתורם. בלי מדידה זו דעה, ועם מדידה זו החלטה.
עוד בדיקה שאני אוהב היא לקרוא את הדף בקול רם. אם נגמר לכם האוויר לפני שהגעתם לכפתור, הטקסט ארוך מדי. אוזן שומעת עודף מילים הרבה לפני שהעין מזהה עודף רכיבים.
חשוב לעשות שינוי אחד בכל פעם. כשמורידים חמישה רכיבים ביחד ואחוז ההמרה משתנה, אי אפשר לדעת מה עבד. סבלנות כאן שווה כסף.
הנקודה החשובה היא שעומס הוא לא בעיה אסתטית אלא בעיה עסקית. דף עמוס מייקר את הליד, מקטין את כמות הפניות ומעמיס על אנשי המכירות פניות לא רלוונטיות. ניקוי של הדף משפר את שלושת המדדים האלה בבת אחת, בלי להעלות את התקציב בשקל.
אם אתם מתלבטים מאיפה להתחיל, תתחילו מהתפריט ומהקריאות לפעולה המתחרות. אלה שני השינויים שלוקחים פחות משעה ומניבים את ההפרש הגדול ביותר כמעט בכל דף שראיתי.
מקורות: Google Ads Help Center | Think with Google | WordStream Google Ads Benchmarks | HubSpot State of Marketing Report | Nielsen Digital Ad Ratings
רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280