תחזוקת אתר אחרי ההשקה מורכבת מארבע משימות שחוזרות בקביעות: עדכוני תוכנה, גיבויים, בדיקות ביצועים ואבטחה, ורענון תוכן. אתר שלא מקבל את הטיפול הזה מתחיל לאבד מהירות, דירוגים ואבטחה תוך חודשים ספורים, גם אם נבנה היטב מלכתחילה. זה מה שצריך לעשות ובאיזו תדירות:
- עדכון ליבת וורדפרס, התבנית והתוספים – אחת לשבועיים לפחות
- גיבוי מלא אוטומטי עם עותק מחוץ לשרת – יומי
- בדיקת מהירות טעינה, קישורים שבורים ושגיאות 404 – אחת לחודש
- סריקת אבטחה וסקירת הרשאות משתמשים – אחת לחודש
- עדכון ורענון של תוכן קיים – אחת לרבעון
שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות – יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.
מה קורה לאתר שלא מקבל תחזוקה
אתר אינטרנט הוא לא שלט חוצות שתולים פעם אחת ושוכחים ממנו. הוא תוכנה חיה שרצה על שרת, מתחברת למסד נתונים ומריצה עשרות רכיבי צד שלישי. כל אחד מהרכיבים האלה מתעדכן, נשבר או נזנח על ידי המפתח שלו בקצב משלו.
הבעיה הראשונה שמופיעה היא אבטחה. תוסף שלא עודכן חצי שנה הוא הדרך הנפוצה ביותר שדרכה אתרי וורדפרס נפרצים, ורוב הפריצות אינן ממוקדות אלא סריקה אוטומטית שמחפשת גרסאות ישנות מוכרות. ברגע שאתר נפרץ גוגל מסמן אותו כמסוכן, והתנועה האורגנית שנבנתה במשך שנים נעלמת בתוך יום.
הבעיה השנייה שקטה הרבה יותר ולכן מסוכנת לא פחות. תמונות כבדות שהועלו לאורך הזמן, מסד נתונים שמתמלא בגרסאות ישנות של עמודים ותוספים שהותקנו ומעולם לא הוסרו מאטים את האתר בהדרגה. אף אחד לא שם לב ליום שבו זמן הטעינה עלה משתי שניות לשש, אבל הגולשים מרגישים את זה מיד ונוטשים.
הבעיה השלישית היא ריקבון תוכן. מספרי טלפון שהתחלפו, מחירים שכבר לא רלוונטיים וקישורים פנימיים שמובילים לעמודים שנמחקו פוגעים גם באמון הגולש וגם באיכות שגוגל מייחס לאתר. תחזוקה טובה מטפלת בשלוש הבעיות האלה במקביל, בשגרה קבועה ולא בכיבוי שריפות.
שגרת התחזוקה הטכנית: עדכונים, גיבויים והרשאות
העדכונים הם הבסיס וגם המקום שבו הכי הרבה עסקים נכשלים. הכלל שאני עובד לפיו הוא פשוט: קודם גיבוי, אחר כך עדכון, ואז בדיקה ידנית של העמודים המרכזיים באתר. עדכון שנעשה בלי גיבוי הוא הימור, ועדכון שלא נבדק אחריו הוא הימור גדול עוד יותר.
הגיבוי צריך להיות אוטומטי, יומי, ושמור במקום נפרד מהשרת של האתר. גיבוי ששוכן על אותו שרת נעלם יחד עם האתר כשהשרת נופל או נפרץ. חשוב לא פחות: פעם ברבעון כדאי לבצע שחזור ניסיון לסביבת בדיקה, כי גיבוי שמעולם לא נבדק הוא לא באמת גיבוי.
ההרשאות הן הנקודה שהכי מוזנחת. עם הזמן מצטברים באתר משתמשים של מעצבים, כותבים וספקים שסיימו את העבודה מזמן. סקירה חודשית שמסירה משתמשים לא פעילים ומורידה הרשאות מיותרות מצמצמת את שטח התקיפה בלי לעלות שקל.
מעבר לזה יש את עבודת הניקיון השוטפת: הסרת תוספים שלא בשימוש, דחיסת תמונות חדשות שהועלו, ניקוי גרסאות ישנות ממסד הנתונים ובדיקה שתעודת ה-SSL בתוקף. עסק ששוקל בניית אתר חדש צריך להביא את השגרה הזו בחשבון כבר בשלב התכנון, ולא לגלות אותה חצי שנה אחרי ההשקה.
לפני כמה שנים ליוויתי את מלון יהודה, שהחליף תשתית אתר בתחילת ההתקשרות ויצר מורכבות טכנית לא פשוטה: אתר על מערכת ישראלית ייחודית וללא תיעוד. בנינו כל עמוד לפי עקרונות SEO ותמכנו בתוכן לאורך זמן במקום להשאיר את האתר לנפשו אחרי ההשקה. בהשוואה בין 2018 ל-2019 האתר הגיע ל-250% יותר הזמנות בממוצע, ובחודשים מסוימים מעל 400%.
תחזוקת תוכן: למה אתר סטטי מאבד דירוגים
גוגל לא מדרג אתרים לפי מתי הם נבנו אלא לפי כמה טוב הם עונים על שאלה היום. עמוד שנכתב לפני שלוש שנים ומתאר מציאות שהשתנתה יורד בדירוג גם אם אף אחד לא נגע בו לרעה. המתחרים שמעדכנים את התוכן שלהם פשוט עוקפים אותו.
הדרך הפרקטית לעשות את זה היא לקבוע רבעון קבוע לרענון. פותחים את חמשת העמודים שמביאים הכי הרבה תנועה, בודקים אם המידע עדיין נכון, מוסיפים פסקה או שתיים שעונות על שאלות חדשות שלקוחות שואלים, ומעדכנים את הקישורים הפנימיים. זו עבודה של שעתיים ברבעון שמחזירה את עצמה פי כמה.
במקביל, אתר חי הוא אתר שממשיך להוסיף תוכן. שיווק תוכן שוטף הוא מה שמבדיל אתר שנשאר בעמוד השני של גוגל מאתר שמטפס בהתמדה. כל מאמר חדש הוא עמוד נוסף שיכול לדרג על ביטוי חיפוש שהאתר לא כיסה קודם.
חשוב להבדיל בין הוספת תוכן לבין שכפול תוכן. אתרים שמייצרים עשרות עמודים שחוזרים על אותו נושא במילים אחרות פוגעים בעצמם, כי גוגל מתקשה להחליט איזה עמוד להציג ובסוף מוריד את כולם.
ניטור ביצועים: מה בודקים כל חודש
תחזוקה בלי מדידה היא ניחוש. הכלים הבסיסיים שכל אתר עסקי צריך מחוברים אליו הם גוגל אנליטיקס וגוגל סרץ קונסול, ושניהם חינמיים. סרץ קונסול הוא זה שיגיד לכם אם גוגל מתקשה לסרוק עמודים, אם יש שגיאות אינדוקס ואם ביטויי החיפוש שהאתר מדורג עליהם משתנים.
הבדיקה החודשית שאני ממליץ עליה קצרה. עוברים על דוח הכיסוי בסרץ קונסול ומטפלים בשגיאות חדשות, בודקים את מהירות הטעינה של שלושת העמודים המרכזיים במובייל, ומריצים סריקה לאיתור קישורים שבורים. שלושת אלה תופסים את רוב התקלות לפני שהן הופכות לנזק.
מדד שקל לפספס הוא אחוז הנטישה בעמודי המפתח. עלייה חדה בנטישה בעמוד שלא שינית אומרת בדרך כלל שמשהו נשבר טכנית, למשל טופס שהפסיק לעבוד או תמונה שלא נטענת במובייל.
מי שמשקיע בקידום אורגני חייב את הניטור הזה כפליים, כי ירידת דירוג שמתגלה אחרי חצי שנה כבר עלתה בהרבה לידים. מעקב חודשי מאפשר לזהות מגמה בזמן ולתקן אותה בזול.
מי אחראי על התחזוקה ומה כדאי לסגור מראש
זו השאלה שהכי הרבה עסקים מגלים מאוחר מדי. חברות בנייה רבות מוסרות את האתר ומסיימות את ההתקשרות, ואז בעל העסק נשאר לבד מול עדכונים שהוא לא יודע לבצע. אחרים מציעים חבילת תחזוקה חודשית בלי להגדיר בדיוק מה היא כוללת.
לפני שחותמים, דרשו לראות בכתב מה בדיוק נכלל: תדירות העדכונים, תדירות הגיבויים ואיפה הם נשמרים, זמן תגובה במקרה שהאתר נופל, כמה שעות עבודה חודשיות כלולות לשינויי תוכן, ומי הבעלים של הדומיין ושל חשבון האחסון. הסעיף האחרון הוא הקריטי מכולם.
שאלה נוספת שכדאי לשאול היא מה קורה אם מפסיקים את ההתקשרות. אתם צריכים לקבל גישת מנהל מלאה, גיבוי מלא של האתר ואת פרטי הגישה לכל השירותים. ספק שמסרב לזה הוא סימן אזהרה ברור.
עסקים שאין להם איש טכני פנימי עדיף שיסגרו חבילת תחזוקה מסודרת מול גורם אחד שאחראי על הכל, ולא יפזרו את האחריות בין מעצב, מתכנת ומקדם. ריכוז האחריות אצל גורם אחד הוא מה שמונע את המצב שבו כשמשהו נשבר כל אחד מפנה לאחר.
מקורות: Google Search Central SEO Documentation | WordPress.org Security Documentation | Google PageSpeed Insights Documentation | Sucuri Website Threat Research Report
רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280