אסטרטגיית תוכן לרשתות החברתיות נבנית בארבעה שלבים: בוחרים קהל אחד ומטרה אחת, מגדירים שלושה עד ארבעה עמודי תוכן קבועים, מתרגמים אותם לפורמטים ולתדירות ריאלית, ובונים לוח פרסום שאפשר לעמוד בו גם בשבוע עמוס. בלי השלבים האלה מפרסמים לפי מצב רוח, וזה בדיוק מה שמייצר עמוד שנראה עסוק ולא מביא לקוחות.
חשוב להבדיל בין אסטרטגיית תוכן לאסטרטגיית קידום. קידום הוא שאלה של תקציב וקהלים, תוכן הוא שאלה של מה בכלל יש לכם להגיד ולמי.
- קהל אחד ומטרה אחת, לא כל הקהלים ולא כל המטרות
- שלושה עד ארבעה עמודי תוכן שחוזרים כל חודש
- תדירות שאתם באמת מסוגלים לעמוד בה לאורך חצי שנה
- לוח פרסום כתוב מראש, לא החלטה יומית
שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות – יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.
מתחילים מקהל אחד ומטרה אחת
הטעות הנפוצה ביותר שאני פוגש היא ניסיון לדבר לכולם. עסק שמנסה לפנות גם ללקוחות פרטיים, גם לעסקים וגם למגייסים, מייצר תוכן שאף אחד לא מרגיש שנכתב בשבילו.
בחרו קהל אחד שהוא הלקוח הרווחי ביותר שלכם היום, ותכתבו רק אליו לחצי שנה הקרובה. שאר הקהלים לא ייעלמו, הם פשוט לא יקבלו עדיפות.
אחרי הקהל בוחרים מטרה אחת. חשיפה למי שלא מכיר אתכם, חימום של מי שכבר מכיר, או הנעה לפעולה של מי שכבר מוכן. לכל מטרה יש תוכן אחר לגמרי, ולכן אי אפשר לשרת את שלושתן באותו פוסט.
דרך מהירה לבחור קהל היא להסתכל על עשר העסקאות האחרונות שסגרתם. תראו מי חוזר שם הכי הרבה, מי היה הכי קל לסגירה ומי הביא את הרווח הגבוה ביותר, וזו התשובה שלכם.
המטרה גם קובעת איך תדעו אם הצלחתם. בחשיפה סופרים חשיפות וצפיות חדשות, בחימום סופרים שמירות ושיתופים, ובהנעה לפעולה סופרים פניות. מי שלא קובע מטרה מראש, מודד בסוף את מה שנוח לו.
עמודי התוכן: ארבעה נושאים שחוזרים
עמוד תוכן הוא נושא קבוע שחוזר שוב ושוב בווריאציות. במקום להמציא רעיון חדש כל בוקר, אתם ממלאים ארבעה מגירות ידועות מראש.
המבנה שאני עובד איתו ברוב העסקים נראה כך: עמוד אחד של ידע מקצועי שעונה על שאלות שחוזרות אצל לקוחות, עמוד שני של הוכחה בדמות תוצאות ומקרים אמיתיים, עמוד שלישי של מאחורי הקלעים והאנשים בעסק, ועמוד רביעי של עמדה ודעה מקצועית בתחום.
העמוד הרביעי הוא זה שרוב העסקים מפחדים ממנו, וזה בדיוק העמוד שמייצר זיהוי. תוכן שאפשר להחליף בו את הלוגו של העסק בלוגו של מתחרה הוא תוכן שלא עשה כלום.
כדי למלא את ארבעת העמודים אין צורך במחקר מסובך. רשמו במשך שבועיים כל שאלה שלקוח שאל אתכם בטלפון, בווטסאפ או בפגישה, ותקבלו רשימת נושאים לחודשים קדימה.
המאגר הזה הוא גם הבסיס לשיווק תוכן רחב יותר. אותה שאלה שהופכת לפוסט יכולה להפוך למאמר באתר ולסרטון, והעבודה נעשית פעם אחת.
פורמטים ותדירות שאפשר לעמוד בהם
אחרי שיש נושאים, השאלה היא באיזה פורמט ובאיזה קצב. כאן נופלות רוב האסטרטגיות, כי מחליטים על קצב שנשמע טוב בישיבה ולא שורד את החודש השני.
הכלל שלי פשוט: תתחייבו לקצב שאתם בטוחים שתעמדו בו בשבוע הכי עמוס שלכם. שלושה פוסטים בשבוע באופן עקבי שווים הרבה יותר משבעה פוסטים בחודש הראשון ואפס בשלישי.
לגבי פורמטים, וידאו קצר מקבל היום את החשיפה האורגנית הגבוהה ביותר כמעט בכל פלטפורמה, אבל הוא לא מתאים לכל נושא. הסבר מקצועי מורכב עובד טוב יותר בפוסט כתוב או בסדרת תמונות שאפשר לחזור אליה.
כדאי גם להתאים את הפורמט לפלטפורמה ולא להעתיק את אותו פוסט לכל מקום. אותו נושא יכול להיות סרטון קצר באינסטגרם, פוסט טקסט ארוך בלינקדאין ותמונה עם כיתוב בפייסבוק, וההתאמה הזו לוקחת דקות ומשנה את התוצאה.
אני ממליץ לשלב: שני פורמטים קבועים שמתאימים ליכולת ההפקה שלכם, ופורמט שלישי שאתם מנסים ובודקים. ניהול נכון של רשתות חברתיות הוא בראש ובראשונה שאלה של מה אתם מסוגלים לייצר בעקביות.
לוח תוכן שעובד גם בשבוע עמוס
לוח תוכן הוא פשוט טבלה שמתכננת חודש קדימה: תאריך, עמוד תוכן, נושא, פורמט ופלטפורמה. זה כל הסוד, ואין צורך בכלי יקר.
אני בונה לוח חודשי באופן שמחזיר את ארבעת העמודים במחזוריות קבועה, כך שבכל שבוע יש גם ידע, גם הוכחה וגם משהו אנושי. המחזוריות הזו היא מה שגורם לעוקב לדעת למה לצפות.
הכלל החשוב ביותר הוא להפיק באצווה. יום צילום אחד בחודש שמייצר את כל הוידאו, ושעתיים כתיבה שמייצרות את כל הטקסטים, חוסכים פי כמה מהניסיון לייצר תוכן כל יום מחדש.
שריינו גם מקום לתוכן שלא מתוכנן. אירוע בענף, שאלה שעלתה השבוע או תוצאה חמה של לקוח שווים יותר מפוסט מתוכנן, ולכן כדאי להשאיר חלון אחד פתוח בשבוע.
ולבסוף, התוכן האורגני והתוכן הממומן צריכים לדבר. פוסט שעבד טוב אורגנית הוא המועמד הטוב ביותר לקידום, ופרסום ממומן על חומר מוכח עובד טוב יותר ממודעה שנכתבה במיוחד.
מדידה והתאמה: איך יודעים שזה עובד
אסטרטגיית תוכן נמדדת ברמת העמוד, לא ברמת הפוסט הבודד. פוסט אחד שעשה מספרים יפים לא אומר כלום, אבל עמוד תוכן שעושה מספרים יפים חודש אחרי חודש אומר הכל.
המדדים שאני מסתכל עליהם הם שמירות ושיתופים לפני לייקים, כי הם מעידים על ערך אמיתי, ואחריהם צפיות מלאות בוידאו ופניות ישירות להודעות. לייקים הם המדד הכי קל והכי פחות מעניין.
אחרי שלושה חודשים תהיה לכם תמונה ברורה לגבי איזה עמוד עובד ואיזה לא. אז מגדילים את משקל העמוד המנצח ומצמצמים את האחר, ולא לפני כן.
הטעות ההפוכה היא לשנות אסטרטגיה כל שבועיים. תוכן זקוק לזמן כדי לצבור, וכל החלפת כיוון מאפסת את הלמידה של האלגוריתם ושל הקהל כאחד.
שווה גם לבדוק מדי רבעון אם הקהל שבחרתם עדיין נכון. עסקים משתנים, והקהל הרווחי ביותר לפני שנה הוא לא תמיד זה של היום.
אם אתם מגיעים לסוף הרבעון בלי יכולת להגיד מי הקהל, מה המטרה ומה ארבעת העמודים, אין לכם אסטרטגיה אלא רשימת פוסטים. זה ההבדל היחיד שמשנה בסוף.
מקורות: Meta Business Help Center | HubSpot State of Marketing Report | Think with Google | Statista Digital Advertising Outlook | Nielsen Digital Ad Ratings
רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280