האם כדאי לעסק לפתוח פודקאסט

האם כדאי לעסק לפתוח פודקאסט: כמה זמן וכסף זה דורש בפועל, למי זה מתאים, איך מפיצים את הפרקים ואיך יודעים אם ההשקעה מחזירה את עצמה.

פודקאסט עסקי משתלם כשיש לכם קהל שמכיר אתכם ומחזור מכירות ארוך, והוא לא משתלם כשאתם מחפשים לידים מהר. זה ערוץ בניית אמון ולא ערוץ ביצועים, והוא דורש התמדה של חודשים לפני שרואים משהו. לפני שמחליטים, כדאי להסתכל על מה שהוא באמת דורש:

  • בין ארבע לשמונה שעות עבודה לכל פרק, כולל הכנה, הקלטה ועריכה
  • ציוד בסיסי של מיקרופון ואוזניות, בעלות חד פעמית נמוכה יחסית
  • אדם אחד בעסק שלוקח אחריות על לוח השידורים
  • תוכנית הפצה, כי פודקאסט לא מתגלה מעצמו
  • סבלנות של לפחות עשרה עד חמישה עשר פרקים

שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות – יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.

מה פודקאסט באמת עושה לעסק

פודקאסט לא מביא לידים ישירות, וזו הציפייה שהורסת את רוב הפרויקטים האלה. מי שמאזין לכם לא לוחץ על כפתור, הוא נוסע ברכב או הולך ברחוב.

מה שהוא כן עושה הוא בניית היכרות עמוקה. ארבעים דקות של הקשבה שוות הרבה יותר מעשרה פוסטים ברשתות, כי הן יוצרות תחושה של הכרות אישית.

בפועל אני רואה את ההשפעה בשיחות מכירה. לקוח שהאזין לכמה פרקים מגיע לשיחה כשהוא כבר משוכנע, והשיחה עוסקת בתנאים ולא בשאלה למה דווקא אתם.

זה הופך את הפודקאסט לכלי חזק במיוחד בעסקים עם עסקה גדולה ומחזור מכירות ארוך. ייעוץ, שירותים מקצועיים, תוכנה לעסקים ונדלן הם הדוגמאות הברורות.

בעסק שמוכר מוצר זול ובהחלטה מהירה, אותה השקעה בגוגל אדס תחזיר הרבה יותר. זו לא שאלה של איכות הערוץ אלא של התאמה למודל העסקי.

יש גם תוצר צדדי שאנשים לא חושבים עליו מראש. אחרי עשרים פרקים יש לכם ספרייה שלמה של תשובות מוקלטות, ואפשר לשלוח קישור לפרק במקום להסביר הכל מחדש בכל שיחה.

הפרקים האלה גם הופכים לחומר גלם למאמרים, לפוסטים ולמצגות. זה מוריד משמעותית את עלות התוכן בכל שאר הערוצים.

כמה זמן וכסף זה דורש בפועל

הציוד הוא החלק הזול. מיקרופון סביר ואוזניות סגורות פותרים את רוב בעיות האיכות, וההשקעה הזאת היא חד פעמית.

הזמן הוא החלק היקר. פרק של ארבעים דקות דורש הכנה, הקלטה, עריכה, כתיבת תיאור והעלאה לפלטפורמות.

גם כשמתרגלים, קשה לרדת מתחת לארבע שעות לפרק. אם אתם מתכננים פרק שבועי, זה יום עבודה בחודש לפחות.

אפשר להוריד את העומס בעזרת עורך חיצוני, וזה מה שאני ממליץ עליו לרוב הלקוחות. העריכה היא החלק שהכי קל להעביר הלאה והכי מייגע לעשות לבד.

את ההקלטה עצמה לא כדאי להעביר לאף אחד. הערך של הפודקאסט הוא שאתם מדברים, ומנחה חיצוני מאבד בדיוק את מה שבגללו שווה להתחיל.

העלות האמיתית היא אלטרנטיבית. אותן שעות יכולות ללכת לשיווק תוכן כתוב שמביא תנועה מגוגל, וזו ההשוואה שצריך לעשות.

נקודה אחרונה על תדירות. פרק אחת לשבועיים שיוצא בזמן עדיף על פרק שבועי שנעלם אחרי חודשיים.

קצב שאפשר לעמוד בו גם בשבוע עמוס הוא הקצב הנכון. עדיף להתחיל נמוך ולהעלות מאשר להבטיח ולא לעמוד בזה.

מה אומרים עלי לקוחות שקיבלו ממני שירות?

למי זה מתאים ולמי פחות

פודקאסט מתאים למי שנוח לו לדבר. אם ההקלטה מרגישה כמו עינוי, זה ייראה בתוצאה ובקצב.

הוא מתאים גם למי שיש לו מספיק חומר. עשרה נושאים זה פחות משלושה חודשים, ואחרי זה מתחילות החזרות.

המבחן שאני נותן ללקוחות הוא פשוט. כתבו עכשיו עשרים כותרות של פרקים, ואם זה לוקח יותר מחצי שעה, אין מספיק עומק בנושא.

למי זה פחות מתאים: עסקים מקומיים שמוכרים בשכונה. שם קידום מקומי וביקורות בגוגל יחזירו הרבה יותר מכל פרק.

גם עסק שעוד לא סגר את היסודות לא צריך פודקאסט. אם האתר לא ממיר ואין מעקב אחרי לידים, פודקאסט רק יוסיף עוד משימה שבועית.

שאלה שחוזרת אצל כל לקוח היא האם להקליט לבד או עם שותף קבוע. שני אנשים מייצרים שיחה זורמת יותר ומורידים את הלחץ מהמנחה היחיד.

החיסרון הוא תיאום, וזה בדיוק מה שמפיל פודקאסטים. אם אין לכם זמן משותף קבוע ביומן, עדיף להקליט לבד.

איך בונים פרק ואיך מפיצים אותו

הפרק הטוב ביותר הוא זה שעונה על שאלה אחת שלקוחות שואלים אתכם באמת. לא נושא רחב, אלא שאלה ספציפית שחוזרת בשיחות.

מבנה שעובד הוא פתיחה קצרה שאומרת מה הולך להיות בפרק, גוף עם שלוש עד ארבע נקודות, וסיכום עם צעד אחד לביצוע. המאזין צריך לדעת בשלושים השניות הראשונות למה להישאר.

ראיונות עם אורחים עוזרים בשני מובנים. הם מורידים מכם את עומס התוכן, והאורח מביא את הקהל שלו.

ההפצה היא החלק שרוב העסקים מדלגים עליו. פודקאסט שעולה לספוטיפיי ולאפל ונשאר שם פשוט לא נשמע.

מה שעובד הוא לחתוך מכל פרק שניים או שלושה קטעים קצרים לווידאו, להעלות אותם לרשתות החברתיות, ולשלוח את הפרק בניוזלטר. הקטעים הקצרים מביאים יותר מאזינים חדשים מהפודקאסט עצמו.

כדאי גם להעלות את הפרקים כווידאו ליוטיוב. זה ערוץ חיפוש בפני עצמו, והוא נותן לפרק חיים ארוכים יותר.

כדאי לתמלל כל פרק ולהעלות את התמלול כעמוד באתר. זה נותן לגוגל טקסט לסרוק ומחבר את הפודקאסט לקידום האורגני של האתר.

התמלול גם מנגיש את התוכן למי שמעדיף לקרוא. לא כל אחד מוכן להשקיע ארבעים דקות האזנה.

איך יודעים אם זה עובד

מספר ההאזנות הוא המדד הכי פחות מעניין. פודקאסט עסקי ישראלי עם כמה מאות מאזינים לפרק יכול להיות הצלחה גדולה, אם אלה האנשים הנכונים.

המדד האמיתי הוא שיעור ההשלמה. אם רוב המאזינים נוטשים אחרי חמש דקות, הבעיה היא בתוכן ולא בהפצה.

המדד השני הוא מה שקורה בשיחות המכירה. כששואלים לקוח חדש מאיפה הוא הגיע והוא מזכיר פרק, הפודקאסט עובד.

הייתי נותן לזה שנה אחת עם קצב קבוע, ורק אחר כך מחליט. פודקאסט שנעצר אחרי חמישה פרקים מזיק יותר ממה שהוא מועיל, כי הוא משדר שהעסק לא מתמיד.

ההמלצה שלי למי שמתלבט היא להקליט שלושה פרקים לפני שמשיקים משהו. אם שלושת אלה יצאו בלי שהרגשתם שאתם נחנקים, יש סיכוי טוב שתחזיקו מעמד.

מקורות: Edison Research Infinite Dial | Spotify for Podcasters Help | Apple Podcasts for Creators | HubSpot State of Marketing Report | Think with Google

מעוניינים לשמוע עוד על האם כדאי לעסק לפתוח פודקאסט
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280

מערפול לדיוק, שמגיע מהשיווק.

מחלקת שיווק עצמאית בתוך העסק שלכם, ואני מנהל אותה. מתחילים בשיחת היכרות של 45 דקות, ואחריה אתם מקבלים תוכנית שיווקית כתובה עם יעדים מדידים. בלי התחייבות, בלי מחירון, רק דיוק.

רוצים לראות איך זה נראה אצלכם? בחרו מי אתם:

שאלות ותשובות

מה שרוב הלקוחות שואלים לפני שמתחילים

לא מצאתם תשובה? קבעו שיחת היכרות של 45 דקות, או כתבו לי ואחזור אליכם.

זה אומר שאתם מקבלים את מה שחברה גדולה מקבלת ממחלקת שיווק פנימית, בלי לגייס אותה. אני בונה את התוכנית, אנשי מקצוע שאני עובד איתם מבצעים אותה, ואתם רואים את המספרים: לידים, עלות לליד, מכירות. אתם מנהלים את העסק, אני מנהל את השיווק. מתאים לבעלי עסקים, ליזמים ולמנהלי שיווק שצריכים זרוע ביצוע.

בהחלט, אני לא מכיר דבר אחר. בהרבה מקרים, גם בעסקים די דומים, יש שינוי באופי המחשבה ובדרך העבודה. נגיד ולקחתי עסק שערוך לייצור תוכן שוטף לעומת עסק שרוצה שהלקוחות "יבואו אליו", וזה קרה לי כבר עם כמה אנשים בתחומים דומים. זה תלוי במי שנותן את המענה ללקוחות ויוצר את התוכן.

בגדול, יש שני דברים שמשפיעים על השאלה הזו:

  1. מהי שפת האינטראקציה עם אותה סוכנות?
  2. האם יש לה היכרות בשווקים מסוימים ואתם מאמינים שאם לא, היא עדיין יכולה לתת לכם שירות מספק?

הרבה מלקוחותיי שעזרתי להם עם קמפיינים בחו"ל (ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה ועוד) היו חלק מהתהליך השיווקי ועזרו לי לקבל החלטות לגבי קהל היעד שלהם.

במקרה שלי, הרבה רצו לקבל את השירות בעברית וממישהו שהוא חושב בצורה יזמית, ולכן לקחו אותי גם לפרויקטים בהם פחות היה לי ניסיון בעבר, כמו פתיחת שווקים ביפן.

אני נותן שירות לקוחות בשפה העברית ובשפה האנגלית.

זו שאלה קצת מורכבת כי היא יכולה ללכת לשני כיוונים, תחומי המומחיות כעיסוק ותחומי המומחיות בנישות ספציפיות בעולם הדיגיטל.

בעולם המקצועי, המומחיות שלי היא בכמה ענפים: אסטרטגיה וייעוץ שיווקי, פרסום וקידום ברשתות חברתיות, קידום במנועי חיפוש וצ'אטים, כתיבה, איפיון, עיצוב ובניית אתרים ועוד שירותים משלימים וייחודיים כמו בניית תהליכי עבודה אוטומטיים.

בעולם הנישות, אני מומחה בעיקר בעסקי השירותים שאינם סוכני ביטוח. מה זה אומר? יועצים עסקיים, רואי חשבון, עורכי דין, יועצים פיננסיים, מלונאות ותיירות, הספורט, מוצרי מידע, מומחים ואושיות רשת וכמובן הדובדבן שבקצפת, סטארטאפים בעולם ה-Saas, שזה כמעט סער, אבל לא.

אפשר לראות את התשובה לשאלה הקודמת ולהבין. בנוסף אליה, יש לי גם ניסיון עשיר בעולם האיקומרס, אבל אני פחות אוהב לעסוק בו, למרות שהוא הרבה יותר תלוי באיש השיווק והפרסום. פסיכולוגיה ועבודה עם לקוחות מעניינת אותי. אז הנה התחומים:

מלונאות ותיירות: לסוכנות יש מעטפת שיווק ייעודית למלונות. המטרה המרכזית שם היא להגדיל את ההכנסות דרך ייצור הזמנות ישירות, ובכך להקטין את התלות באתרי תיירות והזמנות חיצוניים (כדוגמת Booking), בעיקר בעזרת קידום מתוחכם בגוגל ובנכסים הדיגיטליים של המלון.

מוצרי מידע, מומחים ואושיות רשת (אוטוריטות): הסוכנות עוסקת בליווי וקידום של מובילי דעה שמעוניינים למנף את המותג האישי שלהם למכירת קורסים ומוצרים דיגיטליים. דוגמה בולטת היא עבודה עם אוטוריטה מתחום הספורט והכדורסל, שם האסטרטגיה התמקדה ביצירת שיח ומעורבות (Engagement) ברשת כדי להגדיל חשיפה והכנסות.

עולמות הספורט, הכושר והפנאי: ניהול קמפיינים ממוקדים לסטודיואים (כדוגמת לימודי ריקוד) ועסקים מבוססי מנוי חודשי, בדגש על הבאת לידים איכותיים בעלויות נמוכות ותמיכה בהגדלת רווחיות המודל העסקי לאורך זמן.

סטארטאפים וחברות B2B: ליווי, ייעוץ אסטרטגי ובניית מערכי שיווק מקיפים לחברות טכנולוגיה וסטארטאפים, תוך שימוש בפלטפורמות ממוקדות-עסקים כמו לינקדאין (LinkedIn) לפרסום ממומן ומטורגט היטב לאנשי מפתח.

בהחלט. מעבר לכך שאני משמש כיועץ שיווקי למספר עסקים וסטארטאפים, הדרכתי גם בפורומים אקדמיים למעלה מ-7 שנים כמרצה לשיווק דיגיטלי ביחידה ללימודי חוץ. כל פרויקט בעולם השיווק הדיגיטלי בענף נותני השירותים, כהכללה, יכול לעניין אותי ולכן אני כמעט תמיד פתוח לשמוע הצעות כאלה ואחרות.

מתחילים בשיחת היכרות של 45 דקות ב-meet.alai.co.il. אחריה אתם מקבלים תוכנית שיווקית כתובה עם יעדים מדידים, ורק אז בונים את החבילה.

ערוץ אחדניהול מלא של מדיה אחת, למשל גוגל או מטא, כולל תוכן, קמפיינים ודיווח.
כמה ערוציםשניים או שלושה ערוצים שעובדים יחד מתוך אותה תוכנית.
מחלקת שיווק מלאהאסטרטגיה, תוכן, קמפיינים ואוטומציות. זרוע הדיגיטל של העסק, באחריות אחת.
ייעוץ והדרכהפגישות ייעוץ, הדרכות לצוותים והרצאות, לפי שעה או לפי פרויקט.

בניית אתר, הפקת סרטונים ודפי נחיתה מתומחרים בנפרד. את ההצעה המדויקת תקבלו אחרי השיחה, לפי מה שהעסק שלכם צריך עכשיו.