תוכן מקורי עדיין מנצח תוכן שנוצר במלואו בבינה מלאכותית, אבל לא מהסיבה שרוב בעלי העסקים חושבים. גוגל לא מענישה תוכן רק משום שנכתב בעזרת כלי בינה מלאכותית. היא מענישה תוכן גנרי, שטחי וחסר ערך מוסף, וזה בדיוק מה שמתקבל כשמפרסמים פלט גולמי של מודל שפה בלי עבודה אנושית מעליו.
- בינה מלאכותית חזקה בטיוטות, במבנה ובגיוון ניסוחים
- היא חלשה בניסיון אישי, בנתונים מהשטח ובדוגמאות אמיתיות
- השילוב בין השניים הוא מה שמייצר תוכן שמדרג וגם מוכר
שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות, יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.
מה גוגל באמת אומרת על תוכן שנוצר בבינה מלאכותית
העמדה הרשמית של גוגל ברורה ולא השתנתה מהותית בשנים האחרונות. אופן ההפקה של התוכן אינו הקריטריון. הקריטריון הוא האם התוכן מועיל, אמין ונכתב עבור אנשים ולא עבור מנוע החיפוש.
מה שכן מהווה בעיה הוא ייצור תוכן בכמויות במטרה היחידה לתפוס דירוגים. זה הניסוח שגוגל משתמשת בו, והוא מכוון בדיוק לעסקים שמייצרים מאות מאמרים אוטומטיים בלחיצת כפתור. בפועל ראיתי אתרים כאלה מאבדים תנועה תוך חודשים ספורים.
ההבחנה הזו חשובה כי היא משחררת אותך מפחד מיותר. מותר להשתמש בכלים. אסור לוותר על האחריות המקצועית למה שמתפרסם תחת השם שלך. מי שעוסק בשיווק תוכן ברצינות מבין שהחתימה שלו על המאמר היא התחייבות.
יש גם צד מעשי. גוגל מודדת אותות התנהגות, כמה זמן גולש נשאר, האם הוא חוזר לתוצאות החיפוש, האם הוא מגיע לדף נוסף באתר. תוכן גנרי נכשל במבחנים האלה גם אם הוא תקין לשונית.
שווה להזכיר גם את ההקשר התחרותי. כשכמות התוכן ברשת גדלה בקצב חסר תקדים, רף האיכות הנדרש כדי לבלוט עולה ולא יורד. מי שחושב שכלי בינה מלאכותית הפכו את הקידום לקל יותר מתעלם מכך שגם המתחרים שלו קיבלו בדיוק את אותם כלים.
איפה בינה מלאכותית באמת עוזרת בתהליך הכתיבה
אני משתמש בכלי בינה מלאכותית כמעט בכל מאמר, אבל לא לכתיבה עצמה. השימוש הראשון הוא מיפוי. אני מבקש רשימה של השאלות שגולש שואל סביב נושא מסוים, ומקבל נקודת פתיחה טובה למבנה המאמר.
השימוש השני הוא התגברות על הדף הריק. טיוטה ראשונה גסה, גם אם היא בינונית, מהירה יותר לתיקון מאשר כתיבה מאפס. זה חוסך זמן אמיתי, במיוחד כשמייצרים תוכן בקצב קבוע.
השימוש השלישי הוא עריכה. בדיקת אורך פסקאות, איתור חזרתיות, הצעת כותרות חלופיות. כאן הכלים חזקים במיוחד, והם משפרים טקסט אנושי במקום להחליף אותו.
מה שלא עובד הוא לבקש מאמר שלם ולפרסם אותו. הפלט תמיד נשמע נכון ותמיד חסר את מה שמייחד אותך, המספרים שלך, הלקוחות שלך, הטעויות שעשית בדרך. זה בדיוק מה שמבדיל בין עוד מאמר לבין מאמר שגולש זוכר.
יש גם שימוש רביעי שרבים מפספסים, התאמה של אותו תוכן לערוצים שונים. מאמר שכבר נכתב יכול להפוך לסדרת פוסטים או לתסריט לסרטון, והכלים חוסכים כאן שעות עבודה. זה אחד המקומות שבהם הם חזקים באמת, כי הבסיס כבר קיים ואנושי.
הסיכונים של הסתמכות מלאה על תוכן אוטומטי
הסיכון הראשון הוא עובדתי. מודלים ממציאים נתונים בביטחון מלא, כולל מחירים, תאריכים ושמות מחקרים שלא קיימים. בתחום שלנו ראיתי מאמרים שציטטו סטטיסטיקות שאין להן מקור, וזה פוגע באמינות מול לקוח פוטנציאלי שמכיר את השוק.
הסיכון השני הוא אחידות. כשכל המתחרים משתמשים באותם כלים, כולם מקבלים את אותן זוויות ואותן כותרות. התוצאה היא ים של מאמרים זהים, ואז הדבר היחיד שמבדיל אותך הוא מה שהמודל לא יכול לייצר.
הסיכון השלישי הוא עסקי ולא טכני. תוכן שלא נובע מהבנה אמיתית של הלקוח לא מייצר פניות. הוא עשוי להביא תנועה, אבל התנועה הזו לא הופכת ללידים, וזה מחזיר אותנו לשאלה למה בכלל השקענו בקידום אורגני.
הסיכון הרביעי הוא הדרגתי וקשה לזיהוי. אתר שמתמלא בתוכן בינוני מאבד בהדרגה את הסמכות שבנה לאורך שנים, וכשהנפילה בתנועה מגיעה קשה לשייך אותה למאמר מסוים. בשלב הזה התיקון יקר הרבה יותר מהמניעה.
איך משלבים בין השניים בצורה נכונה
השיטה שאני עובד לפיה פשוטה. מתחילים מהחומר האנושי, לא מהטיוטה. לפני שנוגעים בכלי כלשהו אני כותב לעצמי שלוש נקודות, מה הלקוח שואל בפועל, איזו דוגמה מהשטח עונה על זה, ומה הדעה שלי בנושא.
רק אחרי זה נכנסת הבינה המלאכותית, ומקבלת את שלוש הנקודות האלה כחומר גלם. התוצאה שונה לחלוטין מפלט שנוצר מהנחיה כללית, כי המודל עובד סביב תוכן אמיתי במקום להמציא אותו.
בשלב הבא עוברים על הטקסט ומוחקים. כל משפט שאפשר למחוק בלי לאבד מידע הוא משפט מיותר, ומודלים נוטים לייצר הרבה כאלה. מאמר של אלף מילים עם תוכן אמיתי עדיף על אלפיים מילים של מילוי.
ולבסוף מוסיפים את מה שאין לאף אחד אחר. מספר אמיתי מקמפיין, תיאור של בעיה שפתרת, אפילו משפט שמביע עמדה שלא כולם מסכימים איתה. זה הרובד שהופך מאמר לנכס, בדיוק כמו בבניית נכסים דיגיטליים אחרים.
חשוב גם לקבוע נוהל בדיקה קבוע. כל נתון, מחיר או ציטוט שמופיע בטיוטה עובר אימות מול מקור אמיתי לפני פרסום, בלי יוצא מן הכלל. הכלל הזה לבדו מונע את רוב הטעויות המביכות שראיתי אצל עסקים שהתחילו לעבוד עם כלים אוטומטיים.
מה זה אומר לעסק קטן שמנהל בלוג
אם אתה מנהל בלוג עסקי לבד, הבינה המלאכותית היא מה שמאפשר לך להתמיד. שלושה מאמרים בחודש במקום אחד, בלי להעסיק כותב במשרה מלאה, זה הבדל משמעותי בקצב הצמיחה של האתר.
אבל התנאי הוא שאתה נשאר בתהליך. חמש עשרה דקות שלך על כל מאמר, להוסיף דוגמה ולמחוק מה שלא נכון, הן ההבדל בין נכס לבין רעש. זה זמן קצר יחסית לערך שהוא מייצר.
מבחינת תעדוף, עדיף מאמר אחד חזק בחודש על ארבעה חלשים. גוגל מודדת את האתר כמכלול, ותוכן חלש גורר כלפי מטה גם את הדפים הטובים שלך.
ואם אין לך זמן גם לזה, עדיף להתמקד בערוץ אחר לגמרי. פרסום ממומן בגוגל מביא תוצאות מהר יותר, ואפשר לחזור לתוכן כשיש משאבים לעשות אותו כמו שצריך.
השורה התחתונה היא שהשאלה אינה מקורי או מלאכותי, אלא כמה ממך נמצא בתוך התוצאה הסופית. ככל שיש שם יותר ניסיון אמיתי, כך המאמר עובד טוב יותר, גם בגוגל וגם מול הלקוח שקורא אותו.
מקורות: Google Search Central Helpful Content Guidance | Google Search Quality Rater Guidelines | HubSpot State of Marketing Report | Statista Digital Advertising Outlook
רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280