כמה פוסטים בשבוע לעסק באינסטגרם

כמה פוסטים בשבוע כדאי לפרסם לעסק באינסטגרם? הטווח שעובד בפועל, מה קובע את התדירות הנכונה, ואיך בונים לוח תוכן שאפשר לעמוד בו לאורך זמן.

לרוב העסקים הקטנים, שלושה עד חמישה פוסטים בשבוע באינסטגרם הם הטווח שמחזיק לאורך זמן ומספיק כדי להישאר נוכח. פחות משניים בשבוע ואתה נעלם מהפיד בין פרסום לפרסום, יותר משבעה ואיכות התוכן כמעט תמיד נשחקת. המספר המדויק נגזר מהיכולת שלך לייצר תוכן טוב, לא ממה שעשה מישהו אחר.

כמה נקודות שכדאי להחזיק בראש לפני שקובעים מספר:

  • תדירות קבועה חשובה יותר מתדירות גבוהה.
  • סטוריז ופוסטים הם שני מסלולים נפרדים עם קצב שונה.
  • פוסט אחד חזק שווה יותר משלושה פוסטים בינוניים.
  • עדיף להתחיל נמוך ולעלות מאשר להתחיל גבוה ולהישבר.

שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות – יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.

אין מספר קסם, אבל יש טווח שעובד

השאלה על כמות הפוסטים חוזרת כמעט בכל פגישה ראשונה. הציפייה היא לשמוע מספר אחד, והאמת היא שהמספר הזה משתנה בין עסק לעסק. מה שלא משתנה הוא העיקרון: רצף קבוע מנצח התפרצויות.

אינסטגרם מציגה תוכן לפי התאמה ועניין, לא לפי סדר כרונולוגי בלבד. פוסט שמקבל תגובה טובה בשעות הראשונות ממשיך להיחשף, ופוסט חלש נעצר מהר. לכן הכפלת הכמות בלי שיפור האיכות לרוב לא מגדילה את החשיפה הכוללת.

מצד שני, פרסום נדיר מדי פוגע בשני מישורים. הקהל מפסיק לזהות אותך בפיד, והמערכת מקבלת פחות נתונים על מי מגיב לתוכן שלך. התוצאה היא שכל פוסט חדש מתחיל כמעט מאפס.

הטווח של שלושה עד חמישה פוסטים בשבוע נותן מספיק נוכחות בלי להפוך את התוכן למטלה יומית. עסקים עם צוות תוכן ייעודי יכולים לעלות, ועסק של אדם אחד לרוב יעשה טוב יותר עם שלושה פוסטים מצוינים.

יש גם שאלה של סבלנות. חשבון שמתחיל מאפס לא רואה תנועה משמעותית בחודש הראשון כמעט אף פעם, וזה המקום שבו רוב העסקים מוותרים. מי שממשיך ברצף של שלושה עד ארבעה חודשים מגיע כמעט תמיד לנקודה שבה התוכן מתחיל לעבוד בשבילו.

מה קובע את התדירות הנכונה לעסק שלך

המשתנה הראשון הוא כמות החומר האמיתי שיש לך. עסק שמייצר דברים, מתקין, מבשל או מעצב רואה חומר גלם בכל יום עבודה. עסק שמוכר שירות מופשט צריך לעבוד קשה יותר על כל פוסט, ולכן טבעי שהקצב שלו יהיה נמוך יותר.

המשתנה השני הוא מי מייצר את התוכן. כשהבעלים כותב בעצמו, התדירות חייבת להתאים ליום עבודה עמוס. כשניהול המדיה החברתית מופקד בידי מישהו שזה התפקיד שלו, אפשר לתכנן קצב גבוה יותר ולעמוד בו.

המשתנה השלישי הוא שלב החיים של החשבון. חשבון חדש שמנסה להיבנות ירוויח מקצב גבוה יחסית בחודשיים הראשונים, כי כך הוא צובר אותות מהר יותר. חשבון ותיק עם קהל קיים יכול להרשות לעצמו קצב מתון.

והמשתנה הרביעי הוא עונתיות. יש עסקים עם שיא ברור בשנה, ושם הגיוני להגביר תדירות לפני ולהוריד אחרי. פיזור שווה לאורך כל השנה לא תמיד הוא הבחירה החכמה.

מה אומרים עלי לקוחות שקיבלו ממני שירות?

איך מחלקים את הפוסטים בין הפורמטים

הטעות הנפוצה היא לחשוב על כמות בלי לחשוב על תמהיל. ארבעה פוסטים שכולם מאותו סוג מייצרים פחות עניין מארבעה פוסטים שמשרתים מטרות שונות.

חלוקה פשוטה שעובדת היא שניים שמלמדים, אחד שמראה, ואחד שמוכר. פוסט מלמד נותן ערך, פוסט שמראה מציג עבודה או תהליך, ופוסט מוכר מציע משהו קונקרטי. בלי הפוסט המוכר, הקהל לא יודע מה לעשות עם ההערכה שהוא צבר.

לסטוריז יש חוקים אחרים. שם הקצב היומי מתאים, הסטנדרט הוויזואלי נמוך יותר והציפייה היא לספונטניות. הרבה עסקים מגלים שהסטוריז מייצרים יותר פניות ישירות מהפוסטים, פשוט כי הם קרובים יותר לשיחה.

וידאו קצר מקבל היום את החשיפה הרחבה ביותר, ולכן שווה שלפחות אחד או שניים מהפוסטים השבועיים יהיו בפורמט הזה. זה לא חייב להיות הפקה, לרוב מספיק טלפון ומסר אחד ברור.

שים לב גם לאורך החיים של כל פורמט. פוסט בפיד ממשיך להיחשף ימים ולפעמים שבועות, בעוד שסטורי נעלם אחרי יממה. לכן תוכן שלקח לך זמן לייצר ראוי שילך לפיד, וסטוריז מתאימים לעדכונים מהירים ולתזכורות.

למה עקביות מנצחת כמות

חשבון שמפרסם שלוש פעמים בשבוע במשך שנה יהיה במצב טוב יותר מחשבון שפרסם יומיום במשך חודשיים ואז נעלם. הסיבה פשוטה, בניית קהל היא תהליך מצטבר ולא אירוע.

יש גם אפקט פסיכולוגי. אנשים מזהים דפוס, ואם התוכן שלך מופיע בקביעות הם מתחילים לזכור אותך גם בלי ללחוץ. הזיכרון הזה הוא מה שגורם למישהו לפנות אליך חצי שנה אחרי שהתחיל לעקוב.

עקביות גם מייצרת נתונים נקיים יותר. כשהקצב יציב אפשר להשוות בין נושאים ולראות מה עובד, בעוד שקצב משתנה מערבב בין השפעת התוכן להשפעת התדירות. זה חשוב במיוחד כשמחליטים לאן להפנות תקציב פרסום ממומן.

הדרך המעשית לשמור על עקביות היא לכתוב מראש. יום אחד בחודש שמוקדש לתכנון ולכתיבה מייצר לרוב מספיק חומר לארבעה שבועות, וזה מוציא את ההחלטה היומית מהמשוואה.

איך בונים לוח תוכן שאפשר לעמוד בו

התחל מהמספר הנמוך שאתה בטוח שתעמוד בו, גם בשבוע עמוס. אם זה שניים, שניים. אחרי חודש שבו עמדת בקצב, אפשר להעלות לשלושה.

קבע נושאים קבועים לכל יום פרסום. למשל שאלה מהשטח בתחילת השבוע ועבודה שהסתיימה בסופו. מסגרת קבועה חוסכת את החלק הקשה, שהוא לא הכתיבה אלא ההחלטה על מה לכתוב.

אסוף חומר באופן שוטף. תיקייה אחת בטלפון לתמונות ולווידאו מהעבודה פותרת את רוב בעיות התוכן, כי הקושי האמיתי הוא לייצר חומר אחרי שהרגע כבר עבר.

ואל תתייחס ללוח התוכן כאל חוזה. אם משהו רלוונטי קורה בעסק, הוא קודם למתוכנן. התוכנית קיימת כדי שלא תעמוד מול מסך ריק, לא כדי להגביל אותך.

הכלי השימושי ביותר כאן הוא תזמון מראש. ברגע שהפוסטים מתוזמנים, הקצב מפסיק להיות תלוי במצב הרוח או בעומס של אותו שבוע, וזה לבדו פותר את רוב מקרי הנטישה שאני רואה.

מתי כן כדאי להעלות קצב

יש שלושה מצבים שמצדיקים הגברה. השקת מוצר או שירות, תקופה עונתית חזקה, וחשבון חדש שמנסה לצבור תאוצה ראשונית. בשלושת המקרים ההגברה אמורה להיות זמנית ומוגדרת בזמן.

מעבר לכך, אם התוכן כבר מייצר פניות והמגבלה היא כמות ולא איכות, זה הזמן לשקול תגבור. עד שזה קורה, השקעה בשיפור הפוסט הבודד תחזיר יותר מהוספת עוד אחד.

מקורות: Instagram Creators Resources | Meta Business Help Center | Sprout Social Index | Later Social Media Benchmarks

מעוניינים לשמוע עוד על כמה פוסטים בשבוע לעסק באינסטגרם
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280

חוות דעת על השירות

לקוחות מספרים, במילים שלהם
שאלות ותשובות

מה שרוב הלקוחות שואלים לפני שמתחילים

לא מצאתם תשובה? כתבו לי ואחזור אליכם.

בהחלט, אני לא מכיר דבר אחר. בהרבה מקרים, גם בעסקים די דומים, יש שינוי באופי המחשבה ובדרך העבודה. נגיד ולקחנו עסק שערוך לייצור תוכן שוטף לעומת עסק שרוצה שהלקוחות "יבואו אליו", וזה קרה לי כבר עם כמה אנשים בתחומים דומים. זה תלוי במי שנותן את המענה ללקוחות ויוצר את התוכן.

בגדול, יש שני דברים שמשפיעים על השאלה הזו:

  1. מהי שפת האינטראקציה עם אותה סוכנות?
  2. האם יש לה היכרות בשווקים מסוימים ואתם מאמינים שאם לא, היא עדיין יכולה לתת לכם שירות מספק?

הרבה מלקוחותיי שעזרתי להם עם קמפיינים בחו"ל (ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה ועוד) היו חלק מהתהליך השיווקי ועזרו לי לקבל החלטות לגבי קהל היעד שלהם.

במקרה שלי, הרבה רצו לקבל את השירות בעברית וממישהו שהוא חושב בצורה יזמית, ולכן לקחו אותי גם לפרויקטים בהם פחות היה לי ניסיון בעבר, כמו פתיחת שווקים ביפן.

אני נותן שירות לקוחות בשפה העברית ובשפה האנגלית.

זו שאלה קצת מורכבת כי היא יכולה ללכת לשני כיוונים – תחומי המומחיות כעיסוק ותחומי המומחיות בנישות ספציפיות בעולם הדיגיטל.

בעולם המקצועי, המומחיות שלי היא בכמה ענפים: אסטרטגיה וייעוץ שיווקי, פרסום וקידום ברשתות חברתיות, קידום במנועי חיפוש וצ'אטים, כתיבה, איפיון, עיצוב ובניית אתרים ועוד שירותים משלימים וייחודיים כמו בניית תהליכי עבודה אוטומטיים.

בעולם הנישות, אני מומחה בעיקר בעסקי השירותים שאינם סוכני ביטוח. מה זה אומר? יועצים עסקיים, רואי חשבון, עורכי דין, יועצים פיננסיים, מלונאות ותיירות, הספורט, מוצרי מידע, מומחים ואושיות רשת וכמובן הדובדבן שבקצפת – סטארטאפים בעולם ה-Saas, שזה כמעט סער, אבל לא.

אפשר לראות את התשובה לשאלה הקודמת ולהבין. בנוסף אליה, יש לי גם ניסיון עשיר בעולם האיקומרס, אבל אני פחות אוהב לעסוק בו, למרות שהוא הרבה יותר תלוי באיש השיווק והפרסום. פסיכולוגיה ועבודה עם לקוחות מעניינת אותי. אז הנה התחומים:

מלונאות ותיירות: לסוכנות יש מעטפת שיווק ייעודית למלונות. המטרה המרכזית שם היא להגדיל את ההכנסות דרך ייצור הזמנות ישירות, ובכך להקטין את התלות באתרי תיירות והזמנות חיצוניים (כדוגמת Booking), בעיקר בעזרת קידום מתוחכם בגוגל ובנכסים הדיגיטליים של המלון.

מוצרי מידע, מומחים ואושיות רשת (אוטוריטות): הסוכנות עוסקת בליווי וקידום של מובילי דעה שמעוניינים למנף את המותג האישי שלהם למכירת קורסים ומוצרים דיגיטליים. דוגמה בולטת היא עבודה עם אוטוריטה מתחום הספורט והכדורסל, שם האסטרטגיה התמקדה ביצירת שיח ומעורבות (Engagement) ברשת כדי להגדיל חשיפה והכנסות.

עולמות הספורט, הכושר והפנאי: ניהול קמפיינים ממוקדים לסטודיואים (כדוגמת לימודי ריקוד) ועסקים מבוססי מנוי חודשי, בדגש על הבאת לידים איכותיים בעלויות נמוכות ותמיכה בהגדלת רווחיות המודל העסקי לאורך זמן.

סטארטאפים וחברות B2B: ליווי, ייעוץ אסטרטגי ובניית מערכי שיווק מקיפים לחברות טכנולוגיה וסטארטאפים, תוך שימוש בפלטפורמות ממוקדות-עסקים כמו לינקדאין (LinkedIn) לפרסום ממומן ומטורגט היטב לאנשי מפתח.

בהחלט. מעבר לכך שאני משמש כיועץ שיווקי למספר עסקים וסטארטאפים, הדרכתי גם ברופין למעלה מ-7 שנים כמרצה לשיווק דיגיטלי ביחידה ללימודי חוץ. כל פרויקט בעולם השיווק הדיגיטלי בענף נותני השירותים, כהכללה, יכול לעניין אותי ולכן אני כמעט תמיד פתוח לשמוע הצעות כאלה ואחרות.

כל המחירים כאן הם תלויים בהצעת המחיר ובאופי העבודה שאציע, אבל בגדול הם גלויים לכל מי שמעוניין:

800 ₪שעת ייעוץ, הדרכה או מצגת (משתנה, מתחילה ב-) + מע"מ
3,500 ₪ניהול של מדיה אחת, בחודש + מע"מ
6,000 ₪ניהול של שתי מדיות, בחודש + מע"מ
8,500 ₪זרוע הדיגיטל המלאה של העסק שלך, בחודש + מע"מ

זה כמובן לא כולל "ט.ל.חים", כמו עבודה על בניית אתר, הפקת סרטונים שיווקיים, דפי נחיתה, או במקרה וקמפיינים דורשים השקעה גבוהה יותר ועלויות גבוהות יותר – אני מתמחר את עצמי כאחוז מהתקציב.