עקביות בפרסום ברשתות החברתיות חשובה יותר מכמות, כי גם הקהל וגם האלגוריתם לומדים קצב ולא מספרים. עסק שמפרסם שלושה פוסטים בשבוע לאורך שנה שלמה יגיע רחוק יותר מעסק שמעלה עשרים פוסטים בחודש אחד ואז נעלם לחודשיים.
ההבדל בין שני העסקים האלה הוא לא כמות התוכן אלא היכולת לעמוד בקצב לאורך זמן. כשהקצב יציב, כל פוסט חדש נשען על ההיכרות שנבנתה קודם במקום להתחיל מאפס.
- קצב קבוע מלמד את הקהל מתי לצפות לכם ומקל עליו לזהות אתכם
- הפסקה ארוכה מאפסת חלק גדול מההיכרות שנבנתה בחודשים שלפניה
- תדירות נמוכה שמחזיקה שנה שווה יותר מתדירות גבוהה שמחזיקה חודש
- הקצב הנכון הוא זה שתעמדו בו גם בשבוע העמוס ביותר שלכם
שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות – יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.
מה באמת קורה כשאתם נעלמים לשבועיים
הפלטפורמות מחלקות חשיפה לפי מה שהן מצליחות לחזות. כשיש לכן היסטוריה רציפה של פוסטים עם נתוני מעורבות, הן יודעות למי להראות את הפוסט הבא שלכם כבר בדקות הראשונות.
כשאתם נעלמים, הנתונים האלה מתיישנים. הפוסט הראשון אחרי ההפסקה נכנס למצב של ניחוש, מקבל חשיפה ראשונית צרה יותר, ולכן גם מעורבות נמוכה יותר.
המעורבות הנמוכה הזאת היא לא עונש אלא תוצאה. היא מסמנת לפלטפורמה שהתוכן פחות רלוונטי, וזה מצמצם עוד את החשיפה של הפוסט הבא. ככה נוצרת ספירלה שלוקח שבועות לצאת ממנה.
הצד האנושי חמור אפילו יותר. גולש שלא ראה אתכם חודשיים לא זוכר שהוא עוקב אחריכם, ובפעם הבאה שהוא נתקל בכם הוא מתייחס אליכם כמו אל עסק חדש לגמרי. כל העבודה של שיווק התוכן שעשיתם לפני ההפסקה צריכה להיעשות שוב.
חשוב להבין שההפסקה לא פוגעת רק בפוסט הבא. היא פוגעת בכל מה שפרסמתם לפניה, כי תוכן ישן ממשיך לקבל חשיפה רק כל עוד החשבון עצמו נחשב פעיל.
למה הקהל סופר קצב ולא כמות
אנשים לא זוכרים כמה פוסטים העליתם. הם זוכרים האם אתם נוכחים או לא נוכחים, וזו תחושה שנבנית מחזרתיות ולא מנפח.
בפועל צריך כמה מפגשים עם עסק לפני שנוצרת היכרות אמיתית, ועוד כמה לפני שנוצר אמון. מפגשים שמפוזרים על פני חודשים עובדים טוב יותר ממפגשים שנדחסים לשבוע אחד, כי הזיכרון מתחזק דווקא בחזרה מרווחת.
יש לזה גם משמעות מסחרית ישירה. רוב הלקוחות לא פונים ביום שבו הם מגלים אתכם אלא ביום שבו צץ אצלם הצורך. אם בדיוק באותו שבוע לא פרסמתם כלום, הם פשוט לא יחשבו עליכם.
יש כאן גם שיקול של אמינות. עסק שנוכח ברציפות משדר יציבות, ועסק שנעלם ומופיע לסירוגין משדר בדיוק את ההפך, גם אם התוכן שלו מצוין.
לכן אני מעדיף שעסק יפרסם פעמיים בשבוע ברצף על פני עשר פעמים בשבוע ואז שתיקה. הנוכחות הקבועה היא מה שמעמיד אתכם בראש הרשימה ברגע שהצורך מופיע.
איך בונים קצב פרסום שאפשר לעמוד בו
הטעות הנפוצה היא לבחור קצב לפי מה שנראה מרשים ולא לפי מה שאפשרי. אני מתחיל תמיד מהשאלה כמה תוכן אתם מסוגלים להפיק בשבוע הגרוע ביותר שלכם, ומשם קובע את התדירות.
עבור רוב העסקים הקטנים שתי פרסומות בשבוע הן נקודת פתיחה מצוינת. זה מספיק כדי לשמור על נוכחות, וזה נמוך מספיק כדי לשרוד חודש עמוס בלי לוותר.
הפיקו תוכן במנות ולא טיפה טיפה
במקום לייצר פוסט ביום הפרסום, הקדישו חצי יום בחודש להפקה מרוכזת. צלמו כמה סרטונים ברצף, כתבו כמה טקסטים, והשאירו מלאי שמכסה את החודש הבא.
המלאי הזה הוא ביטוח. בשבוע שבו תיפול עליכם עבודה בלתי צפויה, הפרסום ימשיך לרוץ בלי שתצטרכו להמציא משהו ברגע האחרון.
צמצמו את מספר סוגי התוכן
שלושה פורמטים קבועים שחוזרים על עצמם קלים לייצור הרבה יותר מרעיון חדש בכל פעם. טיפ מקצועי, מקרה מהשטח ומענה לשאלה נפוצה מספיקים כדי למלא חודשים שלמים.
כשהפורמט ידוע מראש, זמן ההפקה של כל פוסט מתקצר משמעותית. זה בדיוק מה שמאפשר לעמוד בקצב גם כשאין זמן.
קבעו יום ושעה קבועים
פרסום שתלוי בהחלטה יומית לא שורד. פרסום שקבוע ביומן כמו פגישה עם לקוח שורד, כי הוא מפסיק להיות משהו שעושים כשמתפנים. ניהול המדיה החברתית הופך לשגרה ולא למשימה שנדחית.
הטעויות שהורסות עקביות אצל רוב העסקים
הטעות הראשונה היא פתיחה אגרסיבית מדי. עסק מתלהב, מפרסם כל יום במשך שבועיים, שורף את כל רעיונות התוכן שהיו לו, ואז עוצר לגמרי. מה שנשאר הוא פרופיל עם פיק אחד ושקט אחריו.
הטעות השנייה היא לחכות לתוכן מושלם. פוסט טוב שיוצא בזמן שווה יותר מפוסט מצוין שלא יוצא, כי התוכן שלא פורסם לא מביא ולו לקוח אחד.
הטעות השלישית היא לפזר את המאמץ על יותר מדי פלטפורמות. עדיף להיות עקביים ברשת אחת מאשר לא עקביים בארבע, ואפשר תמיד להרחיב אחרי שהקצב התייצב.
הטעות הרביעית היא לערבב בין תוכן אורגני לבין פרסום ממומן ולצפות שהממומן יכסה על חוסר עקביות. קמפיין ממומן קונה חשיפה, אבל הוא לא בונה את ההיכרות שנוצרת מנוכחות יומיומית.
איך מודדים עקביות ומתי מותר לשנות קצב
המדד הראשון שאני בודק הוא פשוט מספר השבועות הרצופים שבהם עמדתם בתדירות שהגדרתם. זה מדד שאפשר לספור ביד ואי אפשר לרמות בו.
המדד השני הוא קצב גידול העוקבים לאורך רבעון ולא לאורך שבוע. עקביות מייצרת עקומה מתונה ועולה, בעוד שפרסום מתפרץ מייצר קפיצה אחת ואז שטוח.
המדד השלישי הוא כמה פניות מגיעות מהרשתות בכל חודש. אם הקצב יציב כבר שלושה חודשים והפניות לא זזות, הבעיה היא בתוכן עצמו או בקהל ולא בתדירות.
לשנות קצב מותר, אבל רק כלפי מעלה ורק אחרי שלושה חודשים של יציבות מלאה. העלאת תדירות לפני שהבסיס מוכח היא בדיוק מה שמחזיר עסקים לנקודת ההתחלה.
שימו לב גם לעקומת הצפייה בסרטונים לאורך זמן. היא מראה אם הקהל מתרגל אליכם ומוכן להשקיע יותר שניות בכל פעם, וזה סימן מובהק לכך שהעקביות עובדת.
ואם אתם כבר בתוך הפסקה ארוכה, אל תנסו לפצות עליה בשטף פוסטים. חזרו לקצב נמוך וקבוע, ותנו לשבועות הרצופים לעשות את העבודה.
מקורות: Meta Business Help Center | Instagram Creators Resources | HubSpot State of Marketing Report | Sprout Social Index | Buffer Social Media Benchmarks
רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280