הנגשת אתר עסקי בישראל נעה בדרך כלל בין כמה אלפי שקלים לאתר תדמית קטן לבין עשרות אלפים לאתר מסחר גדול או מערכת מורכבת. הפער הגדול הזה לא נובע מתמחור שרירותי, אלא ממספר העמודים, מהמורכבות הטכנית ומהשאלה אם מתקנים קוד קיים או בונים מחדש.
לפני שנכנסים למספרים, כדאי לדעת שהמחיר מורכב משלושה חלקים נפרדים:
- בדיקת נגישות ומיפוי הכשלים מול התקן
- עבודת התיקון בפועל בקוד, בעיצוב ובתוכן
- הצהרת נגישות ובדיקה חוזרת אחרי התיקונים
שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות – יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.
מה בעצם קונים כשקונים הנגשת אתר
הרבה בעלי עסקים חושבים שהם קונים מוצר אחד, ובפועל מדובר בשלושה שירותים שונים שלעיתים מגיעים משלושה גורמים. הראשון הוא הבדיקה, שמבוצעת מול התקן ומפיקה דוח ממצאים מסודר.
השני הוא העבודה הטכנית, שיושבת על מפתח או על צוות בניית האתר. זה החלק שבו משנים קוד, מתקנים טפסים, מסדרים כותרות ומוסיפים טקסט חלופי.
השלישי הוא הפן המשפטי והפורמלי, כלומר הצהרת הנגישות שמפרסמים באתר ובדיקה חוזרת שמאשרת שהתיקונים אכן בוצעו. אני רואה הרבה עסקים שמשלמים על השניים הראשונים ושוכחים את השלישי, וזה בדיוק החלק שמוכיח שעשיתם את העבודה.
ההפרדה הזו חשובה גם מסיבה תקציבית. אפשר לפצל את הפרויקט, לבצע את הבדיקה החודש ואת התיקונים ברבעון הבא, ובלבד שלא נשארים עם דוח ממצאים שיושב במגירה.
כשאתם מקבלים הצעת מחיר, בדקו מי מהשלושה כלול בה. הצעה זולה במיוחד היא כמעט תמיד הצעה שכוללת רק אחד מהם.
טווחי מחירים בשוק הישראלי ומה הם כוללים
לאתר תדמית קטן של חמישה עד עשרה עמודים, הנגשה מלאה נעה לרוב בטווח של כמה אלפי שקלים. זה מניח שהאתר בנוי על מערכת מוכרת כמו וורדפרס ושהתבנית שלו לא שבורה מהיסוד.
לאתר בינוני עם בלוג, אזור לקוחות או כמה טפסים, הטווח עולה משמעותית, בדרך כלל לכמה עשרות אחוזים מעל אתר התדמית. כל טופס וכל רכיב אינטראקטיבי הוא עבודה בפני עצמה.
לחנות אונליין או למערכת הזמנות, המספרים כבר נעים בעשרות אלפים. תהליך רכישה מלא מורכב מעשרות מסכים, וכל אחד מהם צריך לעבוד מקצה לקצה גם עם מקלדת בלבד וגם עם קורא מסך.
המספרים האלה הם טווחי שוק ולא מחירון. הצעה שמגיעה בחצי מהטווח המקובל כמעט תמיד מוותרת על הבדיקה הידנית או על הבדיקה החוזרת, וכדאי לשאול במפורש על מה ויתרו.
לצד אלה יש את עלות הווידג'ט, שעולה בדרך כלל כמה מאות שקלים בשנה. חשוב שתדעו מה הוא באמת עושה, כי הוא מוסיף שכבת הפעלה ולא מתקן את הקוד שמתחתיה.
מה משפיע על המחיר יותר מכל דבר אחר
הגורם המשמעותי ביותר הוא איכות הקוד הקיים. אתר שנבנה בתבנית מסודרת עם מבנה סמנטי נכון יכול להיות מונגש בעשירית מהזמן של אתר שנבנה בגרירה חופשית של רכיבים.
הגורם השני הוא כמות התוכן. כל תמונה צריכה טקסט חלופי וכל סרטון צריך כתוביות, ובאתר עם מאות פריטים זו עבודה ידנית שאי אפשר לקצר.
הגורם השלישי הוא מי כותב את התוכן החלופי. אם אתם מספקים את הטקסטים בעצמכם, חסכתם שעות עבודה, ולרוב גם תקבלו תיאורים מדויקים יותר ממה שספק חיצוני ינחש.
יש גם משתנה שרבים לא לוקחים בחשבון, והוא התוספים. אתר עמוס בתוספים חיצוניים מכניס קוד שלא אתם כתבתם ולא אתם שולטים בו, ולפעמים זול יותר להחליף תוסף מאשר לנסות להנגיש אותו.
ולבסוף, דחיפות. פנייה אחרי קבלת מכתב התראה תעלה יותר, כי לוחות הזמנים מתקצרים וכי אתם מגיעים לשולחן בלי כוח מיקוח.
שלבי התהליך מהבדיקה ועד הצהרת הנגישות
השלב הראשון הוא בדיקה. היא משלבת כלי סריקה אוטומטי עם בדיקה ידנית, כי כלים אוטומטיים מאתרים רק חלק מהכשלים והשאר דורש אדם שמנסה להשתמש באתר בפועל.
השלב השני הוא דוח ממצאים מתועדף. דוח טוב לא מציג רשימה של מאתיים שגיאות, אלא מסמן מה חוסם שימוש לחלוטין, מה מקשה ומה קוסמטי.
השלב השלישי הוא התיקון עצמו, וזה החלק הארוך. בעסק ממוצע הוא לוקח בין שבועיים לחודשיים, תלוי בהיקף ובזמינות של מי שמתחזק את האתר.
השלב הרביעי הוא בדיקה חוזרת, שמוודאת שהתיקונים עבדו ושלא נשברו דברים אחרים בדרך. רק אחריו מפרסמים הצהרת נגישות שמתארת את מצב האתר ואת דרכי הפנייה.
מה קורה אחרי שהפרויקט נגמר
נגישות היא לא תעודה שתולים על הקיר. כל עמוד חדש, כל תמונה שמעלים וכל טופס שמוסיפים יכולים לשבור את מה שתוקן.
לכן אני ממליץ על בדיקה תקופתית, בדרך כלל פעם בשנה, ועל נוהל פנימי קצר שמחייב טקסט חלופי לכל תמונה חדשה. זה אותו היגיון של תחזוקת נכס דיגיטלי לאורך זמן.
איך בוחרים ספק ואיך לא משלמים פעמיים
השאלה הראשונה שאני שואל ספק היא האם הבדיקה כוללת בדיקה ידנית או רק סריקה אוטומטית. אם התשובה היא סריקה בלבד, המחיר אולי נמוך אבל התוצאה לא שווה הרבה.
השאלה השנייה היא מי אחראי על התיקון. יש ספקים שמוכרים בדיקה בלבד ומשאירים אתכם עם דוח ובלי ידיים, ואז אתם משלמים שוב למפתח.
השאלה השלישית היא האם כלולה בדיקה חוזרת במחיר. בלעדיה אין לכם שום דרך לדעת שהעבודה באמת הושלמה.
הטעות היקרה ביותר שאני רואה היא קניית וידג'ט בלבד מתוך מחשבה שהנושא סגור. העסק משלם מנוי שנתי, מרגיש מוגן, ומגלה בדיעבד שהאתר עדיין לא עומד בתקן.
בקשו תמיד הצעה בכתב שמפרטת מה נבדק, מה מתוקן ומה לא נכלל. הגבול בין מה שהספק אחראי לו לבין מה שנשאר עליכם הוא המקום שבו נולדים רוב הסכסוכים בפרויקטים האלה.
אם אתם ממילא לקראת בנייה מחדש של האתר, שלבו את הדרישות בשלב האפיון. הנגשה שנבנית פנימה מההתחלה עולה הרבה פחות מתיקון בדיעבד, ובדרך כלל גם משפרת את חוויית המשתמש ואת הקידום האורגני של האתר.
שאלה אחרונה ששווה לשאול היא מי מבצע בפועל את הבדיקה. בחלק מהחברות היא נעשית על ידי מורשה נגישות שירות ובחלק על ידי טכנאי שמריץ כלי אוטומטי, וזה הבדל שמשפיע גם על המחיר וגם על מה שתקבלו בסוף.
אני גם ממליץ לבקש דוגמה לדוח ממצאים שהספק הפיק בעבר, כמובן בלי פרטי הלקוח. דוח אחד מלמד עליו יותר מכל שיחת מכירה, ואם הוא לא מוכן להראות אחד כזה, זה סימן בפני עצמו.
מקורות: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים | מכון התקנים הישראלי, ת"י 5568 | W3C Web Content Accessibility Guidelines
רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280