כמה תוכן צריך באתר כדי לדרג גבוה בגוגל

כמה תוכן צריך לכתוב באתר כדי לדרג גבוה בגוגל: אורך עמוד מומלץ, כמה עמודים צריך אתר עסקי, תדירות פרסום ואיך מודדים שהתוכן באמת עובד
הכירו את לקוחותינו (נפתח בלשונית חדשה):

כמות התוכן שצריך באתר כדי לדרג גבוה בגוגל נמדדת בכיסוי הנושא, לא במספר המילים. אחרי מעל 15 שנה של עבודה עם עסקים בכל הגדלים, אלה המספרים המעשיים שאני עובד לפיהם:

  • עמוד שירות מרכזי: 700 עד 1,200 מילים שמכסות את השאלה מקצה לקצה
  • מאמר תוכן מעמיק: 1,000 עד 1,800 מילים, לפי רמת התחרות על הביטוי
  • אתר עסקי ממוצע: 15 עד 40 עמודי תוכן ייעודיים, ולא עמוד אחד שמאגד את כל השירותים
  • תדירות פרסום: 2 עד 4 פריטי תוכן חדשים בחודש ששומרים על קצב סריקה יציב

שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות, יותר לקוחות, יותר מכירות ויותר צמיחה.

למה גוגל מודד כיסוי נושא ולא ספירת מילים

גוגל לא מחזיק סף מינימלי של מילים לעמוד. המערכת בוחנת האם העמוד עונה על השאלה ששאל הגולש בצורה מלאה יותר מהתוצאות המתחרות.

המשמעות המעשית פשוטה. אם חמש התוצאות הראשונות על ביטוי מסוים כתובות ב-1,400 מילים כל אחת, עמוד בן 300 מילים לא יעקוף אותן גם אם הוא כתוב מצוין. פשוט אין בו מספיק חומר כדי לכסות את מה שהקוראים מצפים למצוא.

מצד שני, ניפוח מלאכותי של טקסט פוגע. עמוד של 2,500 מילים שחוזר על אותה נקודה שוב ושוב מייצר שיעור נטישה גבוה, וזה סימן ברור לגוגל שהעמוד לא סיפק תשובה. שיווק תוכן אפקטיבי הוא צפוף במידע, לא ארוך לשם האורך.

אורך העמוד: כמה מילים באמת צריך לכל סוג עמוד

עמוד שירות שמטרתו להביא פנייה צריך בין 700 ל-1,200 מילים. זה מספיק כדי להסביר מה השירות כולל, למי הוא מתאים, מה טווח המחירים ומה קורה אחרי יצירת הקשר.

מאמר תוכן שנועד לתפוס ביטוי חיפוש אינפורמטיבי צריך בין 1,000 ל-1,800 מילים. ככל שהתחרות על הביטוי גבוהה יותר, כך נדרש כיסוי רחב יותר של שאלות ההמשך שהקורא ישאל אחרי המשפט הראשון.

עמוד הבית הוא היוצא מן הכלל. שם 400 עד 700 מילים מספיקות, כי תפקידו לנתב ולא לענות על שאלה ספציפית. הדירוג האמיתי של האתר נבנה בעמודים הפנימיים.

חשוב להבין שהמספרים האלה הם נקודת פתיחה ולא כלל ברזל. לפני כל כתיבה אני בודק מה מכסות עשר התוצאות הראשונות על הביטוי ומה הן משאירות פתוח. הפער הזה הוא בדיוק המקום שבו עמוד חדש יכול לנצח.

לפני כמה שנים עבדתי עם ים חקירות, שרצו לבנות נוכחות דיגיטלית מאפס ולהקים קהל לבלוג תוכן. בנינו בלוג עם מעל 250 פוסטים, ישנים וחדשים, לצד קמפיין ממומן בפייסבוק שהגיע ל-0.07 שקל לקליק. הבלוג צמח לנוכחות שהובילה לשיתוף פעולה עם Ynet ובהמשך עם Mako. זו דוגמה טובה לכך שכמות תוכן מצטברת בונה סמכות שקשה לקנות בתקציב.

מה אומרים עלי לקוחות שקיבלו ממני שירות?

כמה עמודי תוכן צריך אתר עסקי

אתר תדמית של עסק קטן מגיע לתוצאות טובות עם 15 עד 25 עמודי תוכן ייעודיים. עמוד נפרד לכל שירות מרכזי, עמוד לכל אזור גיאוגרפי רלוונטי, ועמודי מאמרים שעונים על השאלות החוזרות של הלקוחות.

הטעות הנפוצה היא לדחוס חמישה שירותים שונים לעמוד אחד. גוגל לא יודע על איזה ביטוי לדרג את העמוד, והתוצאה היא שהוא לא מדורג על אף אחד מהם. עמוד אחד, ביטוי מרכזי אחד.

עסק שפועל במספר ערים צריך קידום מקומי עם עמוד ייעודי לכל אזור, כשכל עמוד מכיל תוכן אמיתי על הפעילות באותו אזור ולא העתקה עם החלפת שם העיר.

אתר של חברה בינונית עם כמה קווי מוצר יגיע ל-40 עמודים ומעלה. ככל שהעסק מציע יותר שירותים ופונה ליותר קהלים, כך נדרשים יותר עמודים ייעודיים שמדברים אל כל קהל בשפה שלו.

תדירות פרסום: כמה תוכן חדש בחודש שומר על מומנטום

שניים עד ארבעה פריטי תוכן חדשים בחודש הם הקצב שאני ממליץ עליו לרוב העסקים. זה מספיק כדי שגוגל יסרוק את האתר בתדירות גבוהה, ולא כל כך הרבה שהאיכות נפגעת.

עקביות חשובה יותר מנפח. אתר שמפרסם שני מאמרים בחודש במשך שנה יגיע רחוק יותר מאתר שפרסם עשרים מאמרים בחודש אחד ואז שתק. קידום אורגני הוא תהליך מצטבר שנשען על רצף ולא על התפרצות חד פעמית.

הקצב צריך להתאים ליכולת שלכם לשמור על רמה. מאמר אחד מצוין בחודש עדיף על ארבעה מאמרים שטחיים שאף אחד לא מסיים לקרוא.

איך יודעים שכמות התוכן שלכם עובדת

המדד הראשון הוא מספר הביטויים שהאתר מדורג עליהם ב-Google Search Console. אם המספר עולה בכל חודש, כמות התוכן עושה את שלה.

המדד השני הוא כמה מהעמודים מביאים תנועה בפועל. אתר עם 60 עמודים שרק שמונה מהם מקבלים כניסות מסמן בעיה של איכות או של בחירת ביטויים, לא בעיה של כמות.

המדד השלישי הוא פניות. תוכן שמדורג ולא מייצר פניות בדרך כלל מכוון לשלב מוקדם מדי במסע הלקוח. בשלב הזה שילוב פרסום ממומן בגוגל על ביטויים מסחריים משלים את התמונה בזמן שהתוכן האורגני מתחזק.

אם אתם בתחילת הדרך, התחילו בעשרה עמודים מצוינים שמכסים את השירותים המרכזיים ואת השאלות החוזרות של הלקוחות שלכם, ורק אחר כך בנו קצב פרסום. בניית אתר נכונה מהיום הראשון חוסכת שכתוב יקר בהמשך.

איך מחלקים נכון בין עמודי שירות למאמרי תוכן

שני סוגי התוכן ממלאים תפקידים שונים ולכן נמדדים אחרת. עמוד שירות תופס ביטויים מסחריים שבהם הגולש כבר מחפש ספק, ומאמר תופס ביטויים אינפורמטיביים שבהם הגולש עדיין לומד את הנושא.

החלוקה שאני עובד לפיה היא בערך שליש עמודי שירות ושני שלישים מאמרים. עמודי השירות מביאים את הפניות המיידיות, והמאמרים מביאים את התנועה שמזינה אותם דרך קישורים פנימיים.

כל מאמר צריך להוביל לעמוד שירות אחד לפחות. בלי החיבור הזה נוצר בלוג שמביא קוראים אבל לא לקוחות, וזה בזבוז של כל העבודה שהושקעה בכתיבה.

עסקים שמנהלים גם נוכחות ברשתות חברתיות יכולים למחזר כל מאמר לכמה פוסטים, מה שמכפיל את התמורה על אותה השקעת כתיבה בלי לייצר תוכן חדש.

מקורות: Google Search Central SEO Documentation | Google Search Quality Rater Guidelines | SEMrush State of Content Marketing Report | HubSpot State of Marketing Report

מעוניינים לשמוע עוד על כמה תוכן צריך באתר כדי לדרג גבוה בגוגל
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280

בהחלט, אני לא מכיר דבר אחר. בהרבה מקרים, גם בעסקים די דומים, יש שינוי באופי המחשבה ובדרך העבודה. נגיד ולקחנו עסק שערוך לייצור תוכן שוטף לעומת עסק שרוצה שהלקוחות "יבואו אליו", וזה קרה לי כבר עם כמה אנשים בתחומים דומים. זה תלוי במי שנותן את המענה ללקוחות ויוצר את התוכן.

בגדול, יש שני דברים שמשפיעים על השאלה הזו:

  1. מהי שפת האינטראקציה עם אותה סוכנות?
  2. האם יש לה היכרות בשווקים מסוימים ואתם מאמינים שאם לא, היא עדיין יכולה לתת לכם שירות מספק?

הרבה מלקוחותיי שעזרתי להם עם קמפיינים בחו"ל (ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה ועוד) היו חלק מהתהליך השיווקי ועזרו לי לקבל החלטות לגבי קהל היעד שלהם.

במקרה שלי, הרבה רצו לקבל את השירות בעברית וממישהו שהוא חושב בצורה יזמית, ולכן לקחו אותי גם לפרויקטים בהם פחות היה לי ניסיון בעבר, כמו פתיחת שווקים ביפן.

אני נותן שירות לקוחות בשפה העברית ובשפה האנגלית.

זו שאלה קצת מורכבת כי היא יכולה ללכת לשני כיוונים – תחומי המומחיות כעיסוק ותחומי המומחיות בנישות ספציפיות בעולם הדיגיטל.

בעולם המקצועי, המומחיות שלי היא בכמה ענפים: אסטרטגיה וייעוץ שיווקי, פרסום וקידום ברשתות חברתיות, קידום במנועי חיפוש וצ'אטים, כתיבה, איפיון, עיצוב ובניית אתרים ועוד שירותים משלימים וייחודיים כמו בניית תהליכי עבודה אוטומטיים.

בעולם הנישות, אני מומחה בעיקר בעסקי השירותים שאינם סוכני ביטוח. מה זה אומר? יועצים עסקיים, רואי חשבון, עורכי דין, יועצים פיננסיים, מלונאות ותיירות, הספורט, מוצרי מידע, מומחים ואושיות רשת וכמובן הדובדבן שבקצפת – סטארטאפים בעולם ה-Saas, שזה כמעט סער, אבל לא.

אפשר לראות את התשובה לשאלה הקודמת ולהבין. בנוסף אליה, יש לי גם ניסיון עשיר בעולם האיקומרס, אבל אני פחות אוהב לעסוק בו, למרות שהוא הרבה יותר תלוי באיש השיווק והפרסום. פסיכולוגיה ועבודה עם לקוחות מעניינת אותי. אז הנה התחומים:

מלונאות ותיירות: לסוכנות יש מעטפת שיווק ייעודית למלונות. המטרה המרכזית שם היא להגדיל את ההכנסות דרך ייצור הזמנות ישירות, ובכך להקטין את התלות באתרי תיירות והזמנות חיצוניים (כדוגמת Booking), בעיקר בעזרת קידום מתוחכם בגוגל ובנכסים הדיגיטליים של המלון.

מוצרי מידע, מומחים ואושיות רשת (אוטוריטות): הסוכנות עוסקת בליווי וקידום של מובילי דעה שמעוניינים למנף את המותג האישי שלהם למכירת קורסים ומוצרים דיגיטליים. דוגמה בולטת היא עבודה עם אוטוריטה מתחום הספורט והכדורסל, שם האסטרטגיה התמקדה ביצירת שיח ומעורבות (Engagement) ברשת כדי להגדיל חשיפה והכנסות.

עולמות הספורט, הכושר והפנאי: ניהול קמפיינים ממוקדים לסטודיואים (כדוגמת לימודי ריקוד) ועסקים מבוססי מנוי חודשי, בדגש על הבאת לידים איכותיים בעלויות נמוכות ותמיכה בהגדלת רווחיות המודל העסקי לאורך זמן.

סטארטאפים וחברות B2B: ליווי, ייעוץ אסטרטגי ובניית מערכי שיווק מקיפים לחברות טכנולוגיה וסטארטאפים, תוך שימוש בפלטפורמות ממוקדות-עסקים כמו לינקדאין (LinkedIn) לפרסום ממומן ומטורגט היטב לאנשי מפתח.

בהחלט. מעבר לכך שאני משמש כיועץ שיווקי למספר עסקים וסטארטאפים, הדרכתי גם ברופין למעלה מ-7 שנים כמרצה לשיווק דיגיטלי ביחידה ללימודי חוץ. כל פרויקט בעולם השיווק הדיגיטלי בענף נותני השירותים, כהכללה, יכול לעניין אותי ולכן אני כמעט תמיד פתוח לשמוע הצעות כאלה ואחרות.

כל המחירים כאן הם תלויים בהצעת המחיר ובאופי העבודה שאציע, אבל בגדול הם גלויים לכל מי שמעוניין:

עלות שעת ייעוץ, הדרכה או מצגת משתנה, אבל מתחילה ב-800 ש"ח + מע"מ.

עלות ניהול של מדיה אחת מתחילה מ-3,500 ש"ח + מע"מ בחודש.

עלות ניהול של שתי מדיות מתחיל מ-6,000 ש"ח + מע"מ בחודש.

עלות השירות בו אני זרוע הדיגיטל המלאה של העסק שלך מתחילה ב-8,500 ש"ח + מע"מ בחודש.

זה כמובן לא כולל "ט.ל.חים", כמו עבודה על בניית אתר, הפקת סרטונים שיווקיים, דפי נחיתה, או במקרה וקמפיינים דורשים השקעה גבוהה יותר ועלויות גבוהות יותר – אני מתמחר את עצמי כאחוז מהתקציב.

חוות דעת על השירות