כן. אתר שמשמש עסק שנותן שירות לציבור בישראל חייב להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות, מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות לשירות. זו לא המלצה ולא מגמה עיצובית, אלא חובה שמעוגנת בתקנות עם מועד תחולה שכבר חלף מזמן.
בשורה התחתונה, שלושה דברים חשוב שתדעו כבר עכשיו:
- החובה חלה על האתר עצמו, לא רק על הסניף הפיזי
- יש פטור מצומצם לעסקים קטנים מאוד, אבל רובכם לא נכנסים אליו
- אפשר להיתבע על אתר לא נגיש גם בלי שנגרם נזק מוכח
שמי סער ברעם, מומחה שיווק דיגיטלי עם מעל 15 שנות ניסיון בשטח. ייסדתי את חברת שיווק דיגיטלי שמלווה עסקים להשגת תוצאות אמיתיות – יותר לקוחות, יותר מכירות, ויותר צמיחה.
מה בדיוק אומר החוק על אתרים עסקיים
הבסיס הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 1998, שקובע את העיקרון הרחב של שוויון בקבלת שירות. התקנות שמפרטות מה זה אומר בפועל הן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בנושא התאמות נגישות לשירות משנת 2013.
בתוך התקנות האלה יש סעיף שמתייחס ישירות לאינטרנט. הוא קובע שמי שמחויב בהנגשת שירות חייב להנגיש גם את אתר האינטרנט שדרכו הוא נותן את אותו שירות או מידע עליו.
ההיגיון פשוט ואני מסכים איתו לגמרי. אם לקוח יכול להיכנס לחנות שלכם ולקבל שירות, הוא צריך להיות מסוגל לעשות את אותו דבר דרך האתר בלי להיתקל בחומה.
שימו לב גם לכך שהחובה נגזרת מהשירות ולא מגודל האתר. אתר תדמית של שלושה עמודים שמציג שירות לציבור נמצא באותה קטגוריה כמו חנות אונליין גדולה, גם אם הוא נראה תמים לגמרי.
מי שחושב שהוא מחוץ לתמונה בגלל שאין לו טופס או סליקה טועה. גם עמוד שמציג שעות פתיחה, מחירון או מספר טלפון הוא מידע על השירות, וככזה הוא נכלל בחובה.
חשוב לומר את זה במפורש: אני איש שיווק, לא עורך דין, והמאמר הזה הוא הסבר כללי ולא ייעוץ משפטי. כשמדובר בחשיפה משפטית אמיתית, כדאי להיוועץ בעורך דין או במורשה נגישות שירות.
למי יש פטור ומי חייב בוודאות
הפטור העיקרי בתקנות מיועד לעסקים קטנים מאוד, לפי מחזור שנתי נמוך מסף שנקבע בתקנות. מעבר לסף הזה, החובה חלה במלואה.
בפועל רוב העסקים שאני עובד איתם נמצאים הרבה מעל הסף הזה, ולכן השאלה אם יש פטור כמעט אף פעם לא רלוונטית אצלם. אם אתם מעסיקים עובדים ומפרסמים באופן קבוע, תניחו שאתם חייבים.
גם מי שנכנס לפטור לא פטור מהכול. התקנות עדיין מצפות להצהרת נגישות ולדרך סבירה לפנות ולבקש התאמה, וזה מינימום שלוקח שעה לסדר.
נקודה שרבים מפספסים: החובה לא עוצרת באתר הראשי. דפי נחיתה, טפסים, אזור אישי ומערכת הזמנת תורים הם כולם חלק מהשירות, ולכן גם הם צריכים להיות נגישים.
מה זה תקן 5568 ומה הוא דורש בפועל
התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט הוא ת"י 5568, והוא מבוסס על התקן הבינלאומי WCAG. ברמה המעשית מדובר ברשימת דרישות טכניות שמטרתן לאפשר שימוש באתר גם למי שלא רואה, לא שומע או לא יכול להשתמש בעכבר.
הדרישות הנפוצות שאני רואה נופלות אצל לקוחות הן טקסט חלופי לתמונות, ניגודיות צבעים מספקת בין טקסט לרקע, וניווט מלא באתר באמצעות מקלדת בלבד. אלה שלושת הכשלים שחוזרים כמעט בכל בדיקה.
אחריהם מגיעים טפסים בלי תוויות ברורות, סרטונים בלי כתוביות, וכותרות שמסודרות לפי גודל פונט במקום לפי היררכיה נכונה. כאן יש בונוס נחמד, כי מבנה כותרות תקין עוזר גם לקידום האורגני של האתר.
הכלל המנחה שאני עובד לפיו הוא פשוט: האתר צריך לעבוד גם בלי עכבר, גם בלי צבע וגם בלי קול. אם הסרתם אחד מהשלושה והמשתמש עדיין משלים את הפעולה, אתם במקום טוב.
מה שחשוב להבין הוא שתוסף נגישות לבדו לא פותר את זה. הווידג'ט הכתום שמוסיף הגדלת טקסט וניגודיות עוזר בחלק מהדברים, אבל הוא לא מתקן קוד שבור ולא כותב טקסט חלופי במקומכם.
מה קורה אם האתר לא נגיש
שתי חזיתות. הראשונה היא אכיפה מצד נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שיכולה להוציא צווים ולהפעיל סנקציות.
החזית השנייה, ולדעתי המטרידה יותר עבור עסק קטן, היא תביעה אזרחית. החוק מאפשר לתבוע פיצוי גם בלי להוכיח נזק ממשי, וזה הופך אתר לא נגיש למטרה נוחה.
בשנים האחרונות נוצרה בישראל תופעה של תביעות סדרתיות בנושא. מישהו סורק אתרים, מאתר כשלים, ושולח מכתבי התראה בסדרות. אני מכיר יותר מדי בעלי עסקים שקיבלו מכתב כזה בלי שום התראה מוקדמת.
הנזק הישיר הוא כסף וזמן. הנזק העקיף גדול יותר, כי כל יום שהאתר לא נגיש הוא יום שבו חלק מהקהל שלכם פשוט לא מצליח לקנות.
כמה אנשים זה בכלל נוגע
לפי נתוני נציבות שוויון זכויות, מדובר בציבור של מאות אלפי אנשים בישראל עם מוגבלות כלשהי. זה לא שוק שולי, וחלק גדול ממנו פעיל מאוד באינטרנט.
תוסיפו לזה אוכלוסייה מבוגרת שמתקשה בטקסט קטן ובניגודיות נמוכה, ותקבלו נתח קהל משמעותי שהאתר שלכם מאבד בלי לדעת.
איך בודקים את האתר שלכם ומאיפה מתחילים
אני תמיד מתחיל מבדיקה מהירה שכל אחד יכול לעשות לבד. נסו לנווט באתר עם מקש הטאב בלבד, בלי לגעת בעכבר, ותראו אם אתם מצליחים להגיע לתפריט, לטופס ולכפתור השליחה.
הבדיקה השנייה היא ניגודיות. הגדילו את הטקסט ב-200 אחוז בדפדפן ובדקו אם הדף מתפרק או נשאר קריא.
אחרי שתי הבדיקות האלה כדאי לעבור לבדיקה מקצועית. מורשה נגישות שירות יודע לבדוק מול התקן, לתעד ממצאים ולהפיק הצהרת נגישות אמיתית שמשקפת את מצב האתר.
אם אתם ממילא בונים אתר חדש, זה התזמון הטוב ביותר. הנגשה שנבנית לתוך הנכס הדיגיטלי מההתחלה עולה פחות ועובדת טוב יותר מאשר תיקון בדיעבד.
מבחינת סדר עדיפויות, תתחילו מהמסלולים שמייצרים כסף. עמוד הבית, עמוד השירות המרכזי וטופס יצירת הקשר הם שלושת המקומות שבהם כשל נגישות עולה לכם גם בלקוחות וגם בחשיפה משפטית.
רק אחרי שאלה מסודרים כדאי לעבור לשאר האתר ולארכיון התוכן. זו גישה שמורידה את הסיכון המשמעותי כבר בשבוע הראשון, במקום לחכות לפרויקט שלם שייגמר בעוד חודשיים.
העצה שלי בשורה אחת: אל תחכו למכתב. בדיקה והנגשה הן פרויקט של כמה שבועות, ולעשות אותן בלחץ של התראה משפטית זה המצב הגרוע ביותר להיכנס אליו.
מקורות: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים | חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998 | תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) התשע"ג-2013 | מכון התקנים הישראלי, ת"י 5568 | W3C Web Content Accessibility Guidelines
רוצה לדעת יותר? מוזמן ליצור קשר ישירות: 077-8040280